שלום אני חדשה כאן

[עצובה כל כך 21]

שלום אני חדשה כאן

אני עצובה מאוד ומדוכאת כל הזמן אין לי יום של שמחה בחיים ,וגם שיש איזה אירוע משמח אני עצובה . אני גם מרגישה רע עם עצמי מכוערת ושמנה ומגעילה , אני שונאת את זה שאני כל הזמן רק אוכלת ואוכלת ומשמינה ומשמינה . אני לא רוצה לאכול יותר האוכל הוא רעל בשבילי . כל פרור שאני מכניסה לפה אני משמינה אני אחרי זה נשקלת ורואה את זה. אני נשקלת גם כמה פעמים ביום. וגם אם אני אוכלת אוכל בריא אני עדיין משמנה , נמאס לי אני נגעלת מעצמי ומהגוף שיש לי נגעלת לראות את עצמי במראה במיוחד הכי שאני ערומה במקלחת , אני נגעלת לראות את כל השומנים המגעילים שיש לי בגוף והפנים השמנות הלחיים העגולות והשמנות והמגעילות שיש לי . אני שונאת לראות את זה שאני הולכת לחנות בגדים למדוד בגדים וששום בגד לא יושב עלי יפה ומכל הבגדים השומנים יוצאים לי , אני שונאת את זה שאני צריכה בכוח לעלות את הג'ינס , אני שונאת את זה שיש בגדים שלא עולים עלי גם בשום חנות ועם עולים אז גם זה בקושי רב . אני שונאת את זה שאני לא יכולה ללבוש שמלות ועם כל שמלה נראת פרה שמנה ומגעילה ורחבה. אני שונאת את זה שבכול התמונות אני יוצאת פרה שמנה. לא מספיק שאני פרה גם המצלמה עוד משמינה . נמאס לי גם מזה שיש לי כל כך הרבה בעיות גם חוץ מהשומן עוד יש לי המון ובנוגע למשקל אני צריכה לרדת המון וגרם אני לא מצליחה לרדת וזה כל כך מרגיז אותי שלפעמים אני מתאמצת כל כך מתאמנת המון אוכלת בריא ועדין מתנפחת , גם יש לי בעיה של בלוטת התריס שאני צריכה כל הזמן לקחת כדורים ולעשות בדיקות דם כל הזמן אני מרגישה שהבעיה בבלוטת תריס עושה לי תאבון גם . נמאס לי אני לא רוצה לאכול יותר כלום . אני רוצה לרדת כבר כל יום קילו במשקל . אני לא מסוגלת לראות את עצמי ככה יותר פשוט גועל נפש. והייתי אצל מליוני דיאטניות וכלום לא עזר גרם לא ירדתי . זהו אני חייבת להפסיק לאכול פחממות זהו ממחר אני חייבת להתחיל לאכול רק צמחוני ביום לא יותר ולשתות בבוקר מים עם לימון . גם כל הפרצוף שלי פצעים ונמאס לי אולי עם אני יוכל רק טבעוני הפצעים בפנים יעברו לי. נמאס לי שכולן סביבי מקלות ורק אני פרה שמנה כל הבנות דודים שלי מקלות טיפת שומן אין להן וכמה שהן אוכלת הן לא משמינות וגם אחותי וכל בגד שהן לובשות יפה עליהן והן גם גבוהות ואני גמדה ואין להן בעיות של בלוטת התריס בכלל אין להן בעיות בחיים יש להן חיים נפלאים אני מקנאה בהן כל כך ושונאת אותן כל כך . ואיך הן גם חושבות את עצמן הדוגמניות האלה . אוףףף . נמאס לי כבר אני מתביישת בעצמי כל כך וגם יש לי ריבוי של מומים שנולדתי אתם וגם כאלה שנרכשו אצלי עם השנים.שאני מתביישת בהם ועוד מלא בעיות בריאותיות אבל זה כבר לא קשור לפה לפורום . טוב אין לי כוח עוד לכתוב בקיצור החיים שלי קשים

 

[ל3]

שלום עצובה

אני קוראת את העצב שלך עד כמה כואב לך ועד כמה קשה ונשמע שאת במצוקה. אני לא באה לשפוט אותך אלה הם תחושותייך ומותר לך להרגיש ככה אבל אני מקווה שאולי תצליחי לראות עוד צדדים בך טובים ומוצלחים חוץ מהמשקל ואני משערת שיש כאלה. את יודעת, מישהו פעם אמר לי שאלוהים נותן סטירה וביד השנייה מלטף. הייתה תקופה שדברתי בדיוק כמך ( ולפעמים עדיין מדברת ככה)- בגיל 19 חליתי במחלה אוטואימונית שיכולה לתקוף כל איבר בגוף. המחלה הזו תישאר איתי כל החיים כך גם הטיפולים בה. בזמנו בגלל טיפולים שונים חטפתי סכרת קשה, הייתי צריכה להיות מחוברת למשאבת אינסולין 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. בגלל הכדורים ( סטרואידים) עליתי טונות במשקל והגעתי למשקל קיצוני, היה לי יתר לחץ דם ומה לא וזה עוד בלי לדבר על תסמיני המחלה מהם אני סובלת. אני זוכרת שאמרתי אז את אותם מילים שאת כותבת- נמאס לי שאני חולה במחלה הארורוה הזו וכולם מסביבי בריאים, נמאס לי שאני צריכה לקחת טונות תרופות ביום בזמן שחברות שלי מתעסקות בטיול אחרי צבא, נמאס לי שאני כל כך שמנה שלא יכולה להיתסכל על עצמי במראה בעוד חברות שלי קונות בגדים איפה שרק ירצו, נמאס לי להיות מחוברת 24 שעות למשאבה ולנסות כל פעם להסתיר אותה כשיוצאים בזמן שלאחרים אין את הבעיה הזו, נמאס לי שלא אוכל להיכנס להריון ( סיכון עם המחלה) בזמן שהחברות שלי כבר עם ילדים וכו' וכו'. היום אני יודעת שכל המצב הזה הפך אותי להרבה יותר רגישה לסביבה והרבה יותר אכפתית. עם המגבלות הצלחתי לסיים תואר ואחר כך לעשות עוד תואר בסיעוד ( שאני מאמינה שהפך אותי לאחות רגישה ומבינה יותר), להתחתן, לטייל בחו"ל וגולת הכותרת להפוך לאמא ( אפילו שלא אני ילדתי את האוצר שלי). מה שאני מנסה להגיד לך בכל זה שעם כל הקושי והשחור שאת חווה כרגע לעולם אל תאבדי תקווה. לפעמים מתוך המר והנורא צומח דברים נפלאים שאפילו לא דמיינו שיקרו. אל תשווי עצמך לאחרות כי אף פעם לא תוכלי להיות כמוהם- תוכלי להיות את עצמך ואת שווה להיות את עצמך!
לגבי בלוטת התריס, אני לא יודעת אם את בהיפר או בהיפו אבל אם את בהיפו גם זה תורם לחוסר יכולת שלך לרדת הרבה במשקל אז אל תהיי קשה עם עצמך. את צריכה לטפל בבלוטה ( לא רק בשביל משקל) ואולי כשתשיגי איזון בבלוטה גם נושא המשקל והפצעים ישתפר.
יקרה, אני מאחלת לך שתלמדי לאהוב ולקבל את עצמך כפי שאת ולעולם אל תסתכלי "בדשן של השכן". את אף פעם לא יכולה לדעת איזה שק כל אחד סוחב עלעצמו מעבר לחיוכים ולמעטפת של "המושלמות"

 

[עצובה כל כך 21]

תודה רבה לך על התגובה ריגשת אותי מאוד

אני שמחה בשבילך שבסוף הצלחת לסיים תואר ולעשות עוד תואר במקצוע שרצית ושאת יכולה לתרום בו המון גם לאחרים. ושאת התחתנת בסוף וטיילת בחוץ לארץ. ושלמרות שלא ילדת בסוף אימצת ילדה שהיא בטוח מקסימה ונותנת לך המון אור בחיים . הלוואי שיום אחד הגורל שלי ישתנה ושהחיים שלי ישתפרו ויהיו טובים . הלוואי שיבוא יום ואני יתחתן ויהיו לי ילדים . לי יש בעיה שיכול להיות לי סיכון להפלות אני מקווה שאני יצליח ללדת ושלא יהיו לי הפלות . וכמובן ללדת ילדים מקסימים ובריאים ומושלמים שלא ירשו את המומים החיצונים שיש לי והבעיות הבריאותיות שיש לי . יש לי גם בעיה קשה מאוד עם הווסת כל חודש אני מאבדת המון דם ואני שבוע לא יכולה לצאת מהבית . לכן עם אני יעבוד ויחסיר המון מהעבודה ינזפו בי לכן אני גם לא רוצה לעבוד כי כל חודש יש לי את הסיפור הזה . עכשיו בקרוב יש לי תור לרופא מוטולוג ואני יראה מה הוא יגיד . אולי גם מהסיבה הזאת אני משמינה . אני מקווה שכבר יסתדרו לי כל הבעיות . גם אני צריכה לעבור מלא ניתוחים חיצונים כי נולדתי עם מלא מומים אני כבר עברתי כמה אבל אני צריכה עוד . מה אני יכולה לעשות? בשביל להיראות טוב אני מוכנה לעשות הכל.

 

[levshavur]

טריגר בהוד

עה מעלי

עצובה כול כך שלום,
קודם כול, ברוכה הבאה לפורום, ואני שמחה שמצאת את האומץ לבוא ולכתוב.

אכן, העצב ניכר מההודעה שלך...
אני חושבת שדבר ראשון כדאי לחפש דיאטנית של הפרעות אכילה, זו ממש גישה אחרת לגמרי מאשר דיאטנית 'רגילה'...במקביל כדאי לחפש גם טיפול פסיכולוגי, שוב, מישהי שמתמצאת בתחום של הפרעות אכילה. ישנם גם מרכזים שמרכזים את כול הטיפולים במקום אחד.
לגבי בגדים: את לא חייבת לסבול מהשיטוט הזה בחנויות בניסיון נואש למצוא בגדים שיתאימו לטעם שלך...יש לי חברה ששמנה מאוד מסיבות רפואיות והלכה בשלב כלשהו למכון לשינוי תדמית, היא הייתה שם חצי יום, אבל יצאה משם זוהרת! מאז אותו יום, היא השתנתה לגמרי: היא התחילה ללכת לתופרת, בחרה לעצמה את הבדים, ועד היום היא מעצבת לעצמה בגדים מקסימים. היא גם שינתה את התסרוקת והוסיפה איפור. כיום היא מצאה לעצמה איש שאוהב אותה, והתחתנה לפני כמה חודשים. (בזכותה הלכתי לתופרת שלה ועיצבתי לי את שמלת הכלה שלי בעצמי - כך שגם יצאה לי שמלה מיוחדת, וזה גם היה יותר בזול מאשר בחנויות...) כך שאת בהחלט יכולה לעשות שינוי בחיים שלך בהיבט הזה.
לגבי בלוטת התריס: אני יודעת עד כמה זה קשה, זה גם יכול להשפיע על מצב הרוח שלך. בדיקות הדם, (עם כול כמה שהן מעצבנות!!!) נועדו על מנת לעזור למצוא את המינון הכי טוב של טיפול שאת צריכה, זה חשוב מאוד, כי בלוטת תריס לא מאוזנת עושה הרבה בלגן...
לגבי מומים מולדים: אני בעצמי כבדת ראייה (מלידה) וכיום גם כבדת שמיעה. אני נתקלת במקומות עבודה שמסרבים לקחת אותי (שזו אפליה מוחלטת, ובניגוד לחוק). אם הייתי משווה את עצמי לאחי (שקטן ממני בהרבה) הייתי חוטפת דיכאון. הוא עשה תואר שני באוניברסיטה, יש לו עבודה מוצלחת, אישה שגם היא מרוויחה טוב, ילד, בית יפה וכו'...ומה יש לי? אני אמנם סיימתי 4 שנים של לימודי רפואה משלימה (ובפרוטקציה גם עבדתי הרבה שנים, כך שיש לי ניסיון) אבל כיום אני עדיין מקרטעת עם סיום של חובות של שנה א' של תואר ראשון באוניברסיטה, אין לי עבודה ואני חיה על קצבת נכות, לעולם לא יוכלו להיות לי ילדים (כי נאלצתי לעבור כריתת רחם) ואני גרה בדירה שרשומה על שמו של אבא שלי, ולמשפחה שלי לא אכפת באיזה מצב הדירה...אני עברתי התעללות קשה מצד אבא שלי כילדה ואישה צעירה, וגם סבלתי מהאקס, ואחי? הוא נולד 'עם כפית של זהב' , קיבל הכול חלק וללא שום בעיות בחיים, ואבא שלי לא נגע בו באצבע...אז האם זה יעזור לי שאני אשווה, לא!!! אין טעם להשוות איך אנחנו ואיך האחיות (או האחים) שלנו...זה רק מבאס...
לעומת זאת אני מנסה להסתכל על הצד הטוב: יש לי בעל אוהב, עם חוש הומור נהדר. אני אוהבת לצייר, ולכתוב שירים (ומקווה לחזור גם למוזיקה, אפילו עם הבעיה בשמיעה), אני אוהבת לעשות תאטרון, ויש ספר ילדים שכתבתי וציירתי (אפילו שלצערי אין אותו כיום בחנויות כי ההוצאה לאור לא עשתה את ההפצה כמו שצריך).
אז זה מה שאני מנסה להגיד לך: את ואני לא נוכל לשנות את המוגבלות שנולדנו אתה, או בעיות רפואיות שיש (וגם לי יש 'חבילה'...) אבל אנחנו יכולות להוציא את הכי טוב מהמצב הקיים, וזה משהו שאת יכולה לעבוד עליו בטיפול פסיכולוגי, על הדימוי העצמי, על ההשלמה עם עצמך - עם כול מי שאת, ועל היכולת לשפר את איכות החיים שלך. תביני, מעבר למראה החיצוני כולנו דומים: לכולנו יש רגשות ומחשבות, לכולנו יש שכל ולב...ו"למרות השוני כולנו דומים"...

. פעם לפני כמה שנים, פסיכולוגית אחת אמרה לי, כשהייתי בטיול בחו"ל : "אם תחייכי אל העולם, העולם יחייך אלייך, אם תאהבי, יאהבו אותך..." לקח לי זמן, אבל בסוף הבנתי למה היא התכוונה, ואכן, אם תפתחי דלת בחיים שלך, האור יגיע לשם.
אז אל תאבדי את התקווה!!!
לבשה.