שלום אני חדשה כאן../images/Emo39.gif
חיפשתי מקום נחמד לפטפט ונראה לי שאתם על-א כייפאק, אז מותר להצטרף? קצת על עצמי - בת 42 אוטוטו 43 (נובמבר) חיה בחו"ל (זמני) נשואה +3 והמון דברים קרו לי מגיל 40 ואילך..... מן תובנות כאלה של החיים בעניני "חברים" "משפחה" וכאלה, אבל גם עוד משהו קרה ודווקא עליו רציתי לדבר עם מישהו... אני מרגישה מן משהו מוזר כזה שזהו, עד היום מאז יש לי ילדים הייתי כל כולי שלהם ובשבילם, גם תמכתי מאוד בהתקדמות של בעלי בעבודה ובלימודים.... תמיד ויתרתי למען המשפחה, עשיתי את זה מתוך אהבה גדולה ופירגון ובידיעה שכל צעד הוא לטובת המשפחה.... מוכר? אין לי חרטות חליליה אבל מה איתי? זה לא שישבתי בבית ולא עשיתי כלום, למדתי, עבדתי אבל תמיד שמתי בראש הפירמידה את טובת הכלל. אז עכשיו שאני בארץ רחוקה ויש לי המון זמן פנוי ויכולת לעשות למען עצמי קצת....אפס' לא מסוגלת!!!!! משהו עוצר אותי מבפנים...מאוד מטריד התעייפתם? מקוה שלא!!!!
