שלום (אופיר)
שלום חברים מה שלוכמם אז ככה מאיפה להתחיל לא כל כ יודע אולי כמו שהתחלתי השבוע לכתוב כאן ומשום מה לקח לי קצת זמן לחזור לפורום קצת קשה לי להיות כאן רוב הזמן לא תמיד יש את המילים הנכונות לכתוב למרותשאני קורא את התגובות שלכם וזה מחזק אותי מאוד. חשבתי להתחיל ללכת לטפול מקצועי אבל לא חזרו אליי מהמרכזי תמיכה ומה שכן כל הקטע הזה עולה המון כסף שכרגע אין לי אפשרות. אז אולי אשתף אתכם כאן וזה יהווה כמעין תחליף לפסיוכלוג או יועץ מקצועי. אני רוצה לכתוב המון דברים אבל לא מצליח כרגע למצוא את המלים הנכונות מרגיש שהמילים קצת מתבלבלות לי כי שמרתי את הקטענהזה שנים בפנים וכל פעם שרצתי לפתוח אאותו אני נכנסתי למלכודות של פחדים וחרדות והשנים רצות והזמן רץ.ואני מרגיש שאני רוצה לצעוק אבל לא יכול. לא בדכאון חס וחלילה אלא מתחושה אחרת של התחלה חדשה של משהו שצריך להיפתח ואני עדיין סוגר את זה. אותנו גידלו על ערכים של דת באופן נוקשה של מותר ואסור של יש מישהו בשמים שאם תעשה ככה וככה תקבל עונש גדול שנים על שנים.במקביל זה הושלך גם על הזהות המינית שלי.הקשר הראשון שהיה ללא אהבה עם מישהו מהישיבה במשך שנה וחצי ומאז אני נמצא במעגל חוזר וחוזר מצד אחד מרגיש שרוצה קשר עם מישהי ומצד שני לא מושך אותי להיות עם אישה וכשאני מעונין בקשר עם מישהו אז לאיודע כל כך מה להחליט או שהמיקום שאני נמצא בו מרוחק מאוד ממרכז הארץ לא יודע מה להחליט לגבי ההמשך ניסיתי להיכנס שוב לדת לפני כמה חודשים ומהר מאוד עזבתי שוב כי אני לא מתחבר לכל המותר והאסור וחילול השם וכל הדברים האלו נמאס לי מהקטע הזה סתם רוצה לשתף אתכם במה שקורה איתי. קצת מבולבל לגבי קשרים שלי עם אנשים מרגיש שכרגע אין לי עניין בסתם קשרים עם אנשים אלא מנסה למצוא משהו או מישהו אולי זה מוקדם עכשיו להתחיל מערכת של קשר רציני אולי צריך להתבשל קצת עוד עם עצמי יעצתם לי ללכת על הקטע של סטוצים אבל אני לא כל כך טוב בסטוצים אני כמעט וגרוע בזה ומצד שני אני פוחד להיכנס לקשר כי אני חושש מנטישה כמו שהמשפחה שלי נטשה אותי בשנים האחרונות מרגיש שיש לי המון המון מה לתת יש המון פוטנציאלגם בחיים הרגילים ולא יודע כל כך מאיפה להתחיל. כרגע אני נמצא לקראת סוף של קורס ואחר כך אמת שלא יודע לקחתי קורס שממש מנוגד לאופי שלי מחוסר ברירה אחרת היו רושמים אותי כסרבן עבודה ואני לא כזה רק בשנה האחרונה נהייתי כל כך עייף. כי הבנתי שאני פספסתי את רוב השנים ברוצוי האחר בריצוי המשפחה שלי בריצוי הסביבה המוכרת לי בסופו של דבר לא קבלתי מהם שום דבר רק עוגמת נפש כי אני לא התחתנתי ואני לא יהודי כשר כמוהם למרות שהם לא יודעים כלום אימא שדלי פעם ראתה חוברת של מגעים בגיל 17 והיא כמעט ושחטה אותי לא אשכח את זה לעולם כל דבר שקשור בהם מזכיר לי רק רע אף פעם לא קבלתי מהם חום ותמיכה מההורים כמובן אולי יש לכל זה קשר למה שקורה איתי עכשיו אני לא מפונק אבל נכון להיום מרגיש שצריך לקבל החלטות מסוימות וקצת חושש לקבל החלטות . יש עוד דברים שאני רוצה לרשום אבל לאט לאט שוב רוצה לצין שעברתי את שלב הדכאון. ושוב תודה רבה על הההקשבה אופיר
שלום חברים מה שלוכמם אז ככה מאיפה להתחיל לא כל כ יודע אולי כמו שהתחלתי השבוע לכתוב כאן ומשום מה לקח לי קצת זמן לחזור לפורום קצת קשה לי להיות כאן רוב הזמן לא תמיד יש את המילים הנכונות לכתוב למרותשאני קורא את התגובות שלכם וזה מחזק אותי מאוד. חשבתי להתחיל ללכת לטפול מקצועי אבל לא חזרו אליי מהמרכזי תמיכה ומה שכן כל הקטע הזה עולה המון כסף שכרגע אין לי אפשרות. אז אולי אשתף אתכם כאן וזה יהווה כמעין תחליף לפסיוכלוג או יועץ מקצועי. אני רוצה לכתוב המון דברים אבל לא מצליח כרגע למצוא את המלים הנכונות מרגיש שהמילים קצת מתבלבלות לי כי שמרתי את הקטענהזה שנים בפנים וכל פעם שרצתי לפתוח אאותו אני נכנסתי למלכודות של פחדים וחרדות והשנים רצות והזמן רץ.ואני מרגיש שאני רוצה לצעוק אבל לא יכול. לא בדכאון חס וחלילה אלא מתחושה אחרת של התחלה חדשה של משהו שצריך להיפתח ואני עדיין סוגר את זה. אותנו גידלו על ערכים של דת באופן נוקשה של מותר ואסור של יש מישהו בשמים שאם תעשה ככה וככה תקבל עונש גדול שנים על שנים.במקביל זה הושלך גם על הזהות המינית שלי.הקשר הראשון שהיה ללא אהבה עם מישהו מהישיבה במשך שנה וחצי ומאז אני נמצא במעגל חוזר וחוזר מצד אחד מרגיש שרוצה קשר עם מישהי ומצד שני לא מושך אותי להיות עם אישה וכשאני מעונין בקשר עם מישהו אז לאיודע כל כך מה להחליט או שהמיקום שאני נמצא בו מרוחק מאוד ממרכז הארץ לא יודע מה להחליט לגבי ההמשך ניסיתי להיכנס שוב לדת לפני כמה חודשים ומהר מאוד עזבתי שוב כי אני לא מתחבר לכל המותר והאסור וחילול השם וכל הדברים האלו נמאס לי מהקטע הזה סתם רוצה לשתף אתכם במה שקורה איתי. קצת מבולבל לגבי קשרים שלי עם אנשים מרגיש שכרגע אין לי עניין בסתם קשרים עם אנשים אלא מנסה למצוא משהו או מישהו אולי זה מוקדם עכשיו להתחיל מערכת של קשר רציני אולי צריך להתבשל קצת עוד עם עצמי יעצתם לי ללכת על הקטע של סטוצים אבל אני לא כל כך טוב בסטוצים אני כמעט וגרוע בזה ומצד שני אני פוחד להיכנס לקשר כי אני חושש מנטישה כמו שהמשפחה שלי נטשה אותי בשנים האחרונות מרגיש שיש לי המון המון מה לתת יש המון פוטנציאלגם בחיים הרגילים ולא יודע כל כך מאיפה להתחיל. כרגע אני נמצא לקראת סוף של קורס ואחר כך אמת שלא יודע לקחתי קורס שממש מנוגד לאופי שלי מחוסר ברירה אחרת היו רושמים אותי כסרבן עבודה ואני לא כזה רק בשנה האחרונה נהייתי כל כך עייף. כי הבנתי שאני פספסתי את רוב השנים ברוצוי האחר בריצוי המשפחה שלי בריצוי הסביבה המוכרת לי בסופו של דבר לא קבלתי מהם שום דבר רק עוגמת נפש כי אני לא התחתנתי ואני לא יהודי כשר כמוהם למרות שהם לא יודעים כלום אימא שדלי פעם ראתה חוברת של מגעים בגיל 17 והיא כמעט ושחטה אותי לא אשכח את זה לעולם כל דבר שקשור בהם מזכיר לי רק רע אף פעם לא קבלתי מהם חום ותמיכה מההורים כמובן אולי יש לכל זה קשר למה שקורה איתי עכשיו אני לא מפונק אבל נכון להיום מרגיש שצריך לקבל החלטות מסוימות וקצת חושש לקבל החלטות . יש עוד דברים שאני רוצה לרשום אבל לאט לאט שוב רוצה לצין שעברתי את שלב הדכאון. ושוב תודה רבה על הההקשבה אופיר