חשושה המחששת
New member
שלוםם..
אממ... טוב אז פעם ראשונה הלכתי לבית קברות לבד פעם ראשונה שהלכתי לבקר את סבא וסבתא לבד. ופעם ראשןנה שדברתי איתם והרגשתי הכי קרובה אליהם. וזה עשה לי כל כך טוב בפנים, הרגשה נקייה כזאת. אבל עדין קשה לי קשה לי לדעת שבמשך 20 שנה שאני חיה ם לא הגעו בי לא לטפו לא חבקו. 20 שנה שאני חייה והם כבר יותר מ 20 שנה קבורים שם. בחיים שלי לא ידעתי מה זה סבא/סבתא בחיים שלי לא הרגשתי הרגשה של והכרתי מה זה בכלל סבא או סבתא כל הארבעה נפטרו לפני שנולדתי. אפילו תמונה איתם אין לי אין לי כלום איתם בעצם הדבר היחיד שיש לי זה ללכת מדי פעם לבית עלמין לדבר לקבר ולדעת שכן הם שומעים אותי וזה עושה הרגשה טובה על הלב. אבל למה שאניכבר בת 20 אני עדיו כואבת את הפטירה שלהם למרות בכלל לא הכרתי אותם.
אממ... טוב אז פעם ראשונה הלכתי לבית קברות לבד פעם ראשונה שהלכתי לבקר את סבא וסבתא לבד. ופעם ראשןנה שדברתי איתם והרגשתי הכי קרובה אליהם. וזה עשה לי כל כך טוב בפנים, הרגשה נקייה כזאת. אבל עדין קשה לי קשה לי לדעת שבמשך 20 שנה שאני חיה ם לא הגעו בי לא לטפו לא חבקו. 20 שנה שאני חייה והם כבר יותר מ 20 שנה קבורים שם. בחיים שלי לא ידעתי מה זה סבא/סבתא בחיים שלי לא הרגשתי הרגשה של והכרתי מה זה בכלל סבא או סבתא כל הארבעה נפטרו לפני שנולדתי. אפילו תמונה איתם אין לי אין לי כלום איתם בעצם הדבר היחיד שיש לי זה ללכת מדי פעם לבית עלמין לדבר לקבר ולדעת שכן הם שומעים אותי וזה עושה הרגשה טובה על הלב. אבל למה שאניכבר בת 20 אני עדיו כואבת את הפטירה שלהם למרות בכלל לא הכרתי אותם.