יחפהבפארק11
New member
שלווה
שֲלְווה נחתה עליי
בבת אחת
בלי הודעה מוקדמת,
בלי אזהרה
ירדה על פניי
החליקה קמטיי
הסירה באיבחה חמה
את דאגותיי
מעל שערות ראשי.
הניחה אותי שקטה
ודוממת
על מפתן הסליחה
ואני לא מוכנה
את הקטע הזה כתבתי בדיוק לפני 7 שנים כשאיזו שלווה פתאומית נחתה עליי ומצאה אותי בלתי מוכנה לכך.
השלווה בדרך כלל רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. אני לא רגילה אליה כשהיא באה לבקר. מנהל הסדנא שהספיק להכיר את כתיבתי, מצא את הקטע כראוי לפרסום ולו רק בגלל שהוא לא אופייני לאופיי.
החלטתי לשתף אותו שנית כי אני מרגישה שכל הפוליטיקה יצאה לי מכל החורים האפשריים.
אתמול שיחקנו כל המשפחה משחק שולחן עם קלפים בשם דיקסי. משחק אסוצייאציות. זה היה נפלא. כל אחד מקבל 6 קלפים עם תמונות שונות ומשונות וכל אחד בתורו שם קלף על השולחן, מכריז על איזו מילה שמאפיינת את הקלף שלו וכך כולם שמים קלף מתוך תקווה שמישהו יבחר בקלף שלו וכך יקבל נקודות. משחק קלפים שמזכיר קצת את משחק הלכסיקון.
ולמה אני מספרת לכם את זה? כי אתמול הרגשנו כמו משפחה, 8 אנשים יושבים ומשחקים בקלפי משחק ללא טלפון סלולארי ביד ולא רק זאת אלא שהקטנים התחננו לא להפסיק את המשחק כי הם כל כך נהנו פתאום להפעיל את המוח ואת הדימיון ואת האסוצייאציות. לצערנו האורחים היו חייבים כבר לחזור לתל-אביב ואת המשחק הבא נשאיר לביקור הבא שלהם. למותר לציין שאני מאוד חזקה במשחק הזה
אז רבותיי, אני ממליצה לכם בכל פה, תעזבו את הפוליטיקה בצד, מה שהיה הוא מה שיהיה, החיים האלו לא הולכים לשום מקום אחר, עדיף לנצל כל יום במשחק מהנה, בלי אייפון ובלי סלולאר ובלי חדשות.
שבוע נפלא לכולם!
שֲלְווה נחתה עליי
בבת אחת
בלי הודעה מוקדמת,
בלי אזהרה
ירדה על פניי
החליקה קמטיי
הסירה באיבחה חמה
את דאגותיי
מעל שערות ראשי.
הניחה אותי שקטה
ודוממת
על מפתן הסליחה
ואני לא מוכנה
את הקטע הזה כתבתי בדיוק לפני 7 שנים כשאיזו שלווה פתאומית נחתה עליי ומצאה אותי בלתי מוכנה לכך.
השלווה בדרך כלל רחוקה ממני כרחוק מזרח ממערב. אני לא רגילה אליה כשהיא באה לבקר. מנהל הסדנא שהספיק להכיר את כתיבתי, מצא את הקטע כראוי לפרסום ולו רק בגלל שהוא לא אופייני לאופיי.
החלטתי לשתף אותו שנית כי אני מרגישה שכל הפוליטיקה יצאה לי מכל החורים האפשריים.
אתמול שיחקנו כל המשפחה משחק שולחן עם קלפים בשם דיקסי. משחק אסוצייאציות. זה היה נפלא. כל אחד מקבל 6 קלפים עם תמונות שונות ומשונות וכל אחד בתורו שם קלף על השולחן, מכריז על איזו מילה שמאפיינת את הקלף שלו וכך כולם שמים קלף מתוך תקווה שמישהו יבחר בקלף שלו וכך יקבל נקודות. משחק קלפים שמזכיר קצת את משחק הלכסיקון.
ולמה אני מספרת לכם את זה? כי אתמול הרגשנו כמו משפחה, 8 אנשים יושבים ומשחקים בקלפי משחק ללא טלפון סלולארי ביד ולא רק זאת אלא שהקטנים התחננו לא להפסיק את המשחק כי הם כל כך נהנו פתאום להפעיל את המוח ואת הדימיון ואת האסוצייאציות. לצערנו האורחים היו חייבים כבר לחזור לתל-אביב ואת המשחק הבא נשאיר לביקור הבא שלהם. למותר לציין שאני מאוד חזקה במשחק הזה
אז רבותיי, אני ממליצה לכם בכל פה, תעזבו את הפוליטיקה בצד, מה שהיה הוא מה שיהיה, החיים האלו לא הולכים לשום מקום אחר, עדיף לנצל כל יום במשחק מהנה, בלי אייפון ובלי סלולאר ובלי חדשות.
שבוע נפלא לכולם!