שכר מינימום

[FineSilverMan]

שכר מינימום

אם ניקח את כלל העובדים (3.3 מיליון בערך (וזה כולל אנשים שעבדו רק יום אחד בחודש)) ונכפיל בשכר הממוצע (9,500), ואת המספר נחלק בשכר המינימום, נקבל 7 מיליון עובדים.

השאלה היא מה יקרה למספר אם לא יהיה חוק שכר מינימום בכלל.
לפי פרופ' זעירא, השכר ירד.
לדעתו יש לבעלי ההון כוח רב יותר ורק המדינה מגינה על החלשים ועל בעלי השכר הצמוד למינימום.

אבל שכר המינימום לא מתעדכן בתדירות המתאימה (כל שנה, פעמיים בשנה או תדירות דומה). הפעם האחרונה שהשכר התעדכן היתה לפני שנתיים.
מ-2003 ועד 2006 היתה תקופה של שלוש ורבע שנים שלא היה עדכון.
השכר צריך להיות מתואם עם התוצר. כל צד בעסקה צריך לקבל את חלקו.

 

[FineSilverMan]

יופי שתפוז לא מעלה תמונות

 

[FineSilverMan]

התמונות

https://scontent-b-lhr.xx.fbcdn.net...=28192c924ce6ed986de1a7b1009d0f26&oe=54E4F9EE
&nbsp
גרף השכר של ביקוש והיצע. ככל שיש עובדים רבים יותר, השכר נמוך יותר.
(בהנחת תשואה פוחתת לגודל)
&nbsp
https://fbcdn-sphotos-b-a.akamaihd...._=1423648332_db699675e9bebfe28b0671ba01f50a35
&nbsp
הגרף הכחול הוא מספר הימים בין עדכוני שכר המינימום.
הגרף הכתום הוא ממוצע הימים, כאשר קיבעתי את תאריך ההתחלה.
&nbsp
ניתן לראות שעם הזמן, הממוצע גדל.
כרגע הוא עומד על כשנה, כאשר המקסימום היה שלוש שנים ורבע, כאמור.

 

[paretomc]

תפוז מעלה תמונות בלי בעיה

פשוט ללחוץ על הוספת תגובה ולא על תגובה מהירה, ובצד ימין למטה יש לך אייקון של מצלמה.

 

[FineSilverMan]

לא, יש לי בעיה במחשב שלי עם תפוז

אין לי חשק לעבוד על זה...
&nbsp
(התקנתי adobe flash מקצועי כדי לבנות איזה אתר והוא לא עובד היטב עם תפוז)

 

[ai21]

יש את בעיית הגמישות

שכר המינימום רק עולה - לעולם לא יורד.
במצב שאין תעסוקה מלאה, העלאת שכר המינימום גורר ירידה בשיעור התעסוקה ועלייה באבטלה.
כי למנהל עדיף לקנות "רובוט שוטף רצפות" מאשר לשלם עוד 10% למנקות.
או במילים אחרות - כדי לעזור למעמד הביניים זורקים את העניים והמסכנים לכלבים.

ההשפעה של שכר המינימום במצב תעסוקה מלא הוא התייעלות: עסקים מפטרים עובדים שאין יכולת להעסיקת ביעילות (מנקות מוחלפות ברובוט) , ואחרים יעסיקו אותם (למשל במפעל ייצור רובוטים).
כל זאת - עד שהאבטלה עולה, ואז המדינה מפסיקה את העלאות שכר המינימום.
בישראל יש תעסוקה מלאה, ולכן לכאורה יש תמיכה בהעלאת שכר המינימום.
עד כאן התיאוריה.

במציאות, העולם נמצא כבר מספר שנים על סף תהום.
די ברור שהתנהלותן הכלכלית של מדינות רבות וחזקות חייבת להשתנות באופן קיצוני,
ובין אם הדבר יעשה מרצון או מתוך קריסה - המשמעות היא אחת: מיתון עולמי.
במצב של מיתון עולמי כבד, יש חשש למעבר מהיר מתעסוקה מלאה לאבטלה גבוהה,
מעבר בעייתי מאוד בזמן מיתון.

אבל בישראל הבעיה היא לא ששכר המינימום נמוך ביחס לשכר החציוני.
כי בישראל היחס בין שכר המינימום לשכר החציוני דווקא מהגבוהים בעולם.
הבעיה היא שהשכר החציוני נמוך, כי הפריון החציוני נמוך.
לצד שוק היי-טק וייצוא יעיל ותחרותי, יש משק לא יעיל שתקוע בסחבת נצחית.
וזאת הבעיה שצריך לפתור.

 

[FineSilverMan]

אם בעל ההון יכול להציב רובוט במקום עובד

הוא יציב רובוט במקום עובד.
זה ממש לא עניין של 10%.
&nbsp
מעניין מתי יהיו רובוטי ניקוי בקניונים.
&nbsp
בישראל אין תעסוקה מלאה. הנתונים נכונים באופן חלקי. בשוליים, היכן שהאקשן נמצא, אנשים לא נספרים.
&nbsp
אם נשפר את רמות השכר בקרוב ההמון, הפריון יעלה.
&nbsp
למה הפיריון נמוך? הפיריון הוא היחס בין התפוקה לתשומה, באופן כללי. כלומר אנשים הולכים לעבודה ולא הולכים לעבוד. מקבלים כסף על חימום כיסאות...
איך הם זוכים להגיע למצב הזה? רולניק אוהב להשתמש במושג: "מיליציות מיסוי עצמאיות" -- חברת החשמל, הנמלים. כל אותם גופים שיכולים לחייב את האזרח בפרמיה על מחיר ש"מ.
&nbsp
מה בתכלס פרופ' זעירא ממליץ? לגבות יותר כסף מהעשירים, מהמחוברים, ולהעביר את הכסף למנותקים.
&nbsp
&nbsp

 

[ai21]

זה לא מדוייק.

מבחינת המנהל החלפה כזו דורשת קשב ניהולי - הוא זה שיצטרך לטפל בהחלפת חלק מהעובדים ברובוטים, בטיפול בפיטורים ובמרמור שיווצר.
אבל אם מעלים את שכר המנקות במהירות, ומבחינתו העלות של זה לא נסבלת, אין לו ברירה אלא להקדיש את הקשב הזה.

הכנסת הרובוטים לא תייתר את המנקות - אלא תייעל:
במקום שמנקה אחת תשטוף/תשאב(מלאכה קשה שקשה להעריך את יעילותה), ומנקה שנייה תעבור עם מטלית, תצטרך רק מנקה אחת שגם תתפעל את הרובוט, ואז אולי המשכורות יוכלו לעלות (כי עקב השימוש במיכון התפוקה כפולה, והמיומנות פתאום משמעותית).

רמה של "תעסוקה מלאה" נמדדת בכל העולם באותה דרך:
מצד אחד בחינת אחוז דורשי העבודה (אחוז האבטלה),
ומצד שני בחינת היקף המועסקים, ובמיוחד שינוי בהיקף התעסוקה (עקב יוזמות מורכבות להפיכת אוכלוסיה "מודרת" לאוכלוסיה "מועסקת", או לחליפין - הפיכת אוכלוסיה "מועסקת" לאוכלוסיה "מודרת").
בישראל אחוז האבטלה יציב ונמוך, והיקף המועסקים לא יורד אלא עולה - אז יש מצב של "תעסוקה מלאה".

כשיש לך רגולציה מיותרת - אנשים מבזבזים זמן במקום לבצע את המטלות שלהם.
או לחלופין מעסיקים "מומחי רגולציה" לבצע עבודה שמראש היא מיותרת.
כשיש לך "תקנים" מיותרים העלויות עולות ללא שיפור בתפוקה - ולכן הפריון יורד.
כשיש לך חינוך שלא מכשיר אותך לשום עבודה - המעביד מבזבז זמן יקר כדי להכשיר את העובד, והתפוקה יורדת.
כשיש לך מס גבוה כדי לסבסד עסקים עם פוטנציאל רווח נמוך - התפוקה נמוכה,
כשיש לך עובדים שלא ניתן לפטר כי הם "חברי וועד" - התפוקה נמוכה.
כשיותר קל לקבל "סיוע ממשלתי" מאשר לשפר את המוצר או היעילות - התפוקה נמוכה.

 

[FineSilverMan]

בהחלט מסכים עם זה

יש את הרעיון שהמדינה מעדיפה מעבירי ניירות, כי עדיף "שקט תעשייתי" מאשר המון זועם ברחובות.
&nbsp
המנהל לא מתעסק ישירות בניקיון. יש לו סמנכ"ל כוח אדם וראש מחלקת ניקיון... אז במקום שראש המחלקה ינהל עובדים, הוא ינהל רובוטים.
&nbsp
לדעתי תעסוקה מלאה צריכה להיות מחושבת אחרת. אם נחלק את האוכלוסיה לקבוצות לפי מקצועות ולכל מקצוע יהיה שכר ממוצע כלשהו, ונכפיל את סך בעלי המקצוע בשכר הממוצע ונסכום הכל, נקבל סך שכר אידיאלי. ההפרש בין השכר האידיאלי לשכר הנוכחי הוא רמת האבטלה.
אם כי זה דבר שממש קשה לחשב.
וכמובן יש משקל לניסיון ותארים וכו'.
&nbsp
נניח יש n מוכרי עגבניות ו-m קוני עגבניות, כאשר n ו-m גדולים למדי, ואין התערבות ממשלתית וכו', כל שכל טרנסאקציה היא קטנה מאוד ולאף אחד אין השפעה על המחיר בשוק, כך מגיעים למחיר הממוצע של העגבניה ואלו שרוכשים עגבניות יקרות, ילכו למוכרים הזולים... כמובן בהנחה של איכות אחידה. וכך סטיית התקן לא תהיה גדולה.
&nbsp
אותו הדבר לגבי שכר. אפשר להגיע למצב של סטית תקן נמוכה. אי-פיזור...
&nbsp
כמובן שזה לא ריאלי, כי העשירים מרוויחים מהמצב הקיים, גם אם הם המיעוט.
&nbsp

 

[ai21]

זה ריכוזי מדי.

כשצריך לחשב "שכר ראוי" (או ממוצע) לכל מקצוע ,
וצריך לקבוע "כמות תקנים" לכל מקצוע,
הפכת לשלטון מאוד ריכוזי.
אפשר לנהל את זה באמצעות גילדה, או באמצעות סובייט
בשני המקרים (אחד נקרא פשיזם והשני קומוניזם) זה מוביל למשק ריכוזי מתוכנן.
לא שוק חופשי

תעסוקה מלאה זה משהו פשוט בהרבה מאשר תכנון ריכוזי - כל מי שרוצה לעבוד משיג עבודה כלשהי,
למעט כמובן זמן מציאת עבודה ואוכלוסיות מודרות (שיעור אבטלה נמוך ולא עולה),
וכאשר כמות האוכלוסיה המודרת מצטמצמת ולא עולה (שיעור התעסוקה גבוה ולא יורד).
מאוד פשוט ומדיד.

 

[FineSilverMan]

לא...

אני לא קובע בשכר המקסימלי הזה האם מישהו יעבוד או לא. אני לא מגביל את העבודה כמו גילדה. אני רק מחשב כמה אבטלה יש. רק לקבל דופק מהמערכת.
&nbsp
במצב של תעסוקה מלאה, קשה יותר למצוא עבודה, כי אין משרות... (מלבד משרות זמניות או משרות עם תחלופה גבוהה). כלומר בוגר אוניברסיטה שסיים עם מקצוע והוא לא מצטיין ואין לו קשרים, יקח לו זמן רב עד שהוא ימצא משרה להתחלת הקריירה. וזה לא שהוא חייב 15,000 ש"ח בחודש. הוא מסתפק בשליש מזה.

 

[ai21]

אבל איך תחשב את זה?

אם יש גורם (כמו גילדה או סובייט) שאחראי על חישובים אלו - יש מקום לטענה.
אבל אם אין,
יכול להיות שיהיו אלף עובדים בשכר של העשירון העליון,
ויכול להיות שיהיו עשר אלף עובדים בשכר מינימום.

לא הבנת בכלל מהי תעסוקה מלאה.
מצב כלכלי שבו כל אדם המסוגל - מבחינה פיזית ונפשית - לבצע עבודה מסוג כלשהו, והעונה על דרישות החוק לעשיית עבודה כזו, יכול למצוא עבודה לעשותה
תעסוקה מלאה זה מצב שבו המעבידים מתקשים למצוא עובדים - לאייש את המשרות הקיימות.
לכן הם נאלצים:
- לשלם מעל שכר מינימום
- לקבל עובד זמני שיעזוב במהירות לטובת מעביד שישלם יותר
- לוותר על העובדים (כי אין להם יכולת לשלם יותר)
- לרכוש מיכון שיחליף את אותו עובד (כי העבודה בזוייה ואפילו תוספת שכר לא תספיק)
בענפים כמו בניין למשל - המצב דומה לתעסוקה מלאה: ישראלים לא יעבדו גם אם מציעים שכר סביר.
בענפים כמו טקסטיל לעומת זאת - אין ביקוש לעובדים. כי אין משרות, גם אם יש להם תואר דוקטור.
אבל אם עובדי הטקסטיל יהפכו לבנאים - הם לא יתקשו להשיג עבודה.

 

[FineSilverMan]

המממ

לא כך ממה שלמדתי בקשר למשק בתעסוקה מלאה.
במצב של אבטלה, המעסיק יכול להחליף עובד אחד באחר וכך להמנע מדרישה לעליית שכר. במצב של תעסוקה מלאה, אין עובדים אחרים בשוק ולכן השכר עולה.
&nbsp
המצב הנורמלי הוא שיש יותר מקומות עבודה מאשר עובדים. למשל בסופר הקרוב לביתך יש כ-10 קופות אבל רק 2-3 מאויישות בדרך כלל.
או יש חנווני שבמצב נורמלי הוא יכול להסתדר לבד ובשעות לחץ הוא יכול להביא עובד נוסף.
&nbsp
אם נסתכל על התמ"ג של ישראל בשנים האחרונות:
https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd....92_10152498967477098_609052354898355619_o.jpg
&nbsp
בשנים שהגרף מתחת לקו המגמה אלו שנים של מיתון יחסי ואבטלה ובשנים שהגרף מעל הקו, אלו שנים של צמיחה ושל תעסוקה מלאה.
בשנים של מיתון עסקים נסגרים. במיוחד "עסקי אויר" -- מותרות וכדומה.
&nbsp
כמובן יש עניין של תמ"ג לנפש.
&nbsp
בגדול לא קשה לחשב את המשק האידיאלי במצב הנוכחי. כלומר, אם נניח שיש שני סוגי אנשים: כאלו שעובדים כרגע במה שלמדו/התמקצעו והם ממקסמים את מצבם וכאלו שעובדים במשהו אחר: מישהו למד שלוש שנים לתואר במתמטיקה, קיבל 75 ולא מצא עבודה כמתמטיקאי ולכן עשה הסבה לתכנות ועובד כמתכנת. המצב האידיאלי הוא שהוא כן היה מוצא עבודה כמתמטיקאי ונניח הוא גם היה משתכר יותר, אבל המשק לא בנוי כרגע להעסיק עוד מתמטיקאי בינוני ולכן נוצר פער בין המשק הנוכחי למשק האידיאלי.
&nbsp

 

[ai21]

זה בדיוק משק מתוכנן

כי לשם כך - התכנון היה אמור לגרום לכך שכל מי שלמד למקצוע מסויים ימצא בו עבודה.
כך למשל עבדו הגילדות (כי הלימוד נעשה בידי התמחות אצל חבר גילדה בכיר)
ואצל הסובייטים (כי מרגע שהתחלת ללמוד הפכת חבר סובייט, והם אחראיים עליך).
בשוק חופשי אף אחד לא מתכנן את מספר העבודות:
אם אנשים רבים רוצים ללמוד מדעי המדינה הביקוש והשכר ירדו, ואנשים יעבדו במקצועות אחרים,
ואם אנשים לא רוצים ללמוד בניין או מדעי המחשב - המשכורות יעלו, ואנשים שמחפשים עבודה יעברו הכשרות למקצוע ויעבדו בתחוםן זה.

אבל אין לזה קשר לתעסוקה מלאה,
כי המדינה לא מתחייבת לאף בוגר לתואר בפילוסופיה או היסטוריה שהוא יקבל עבודה במקצוע.
וזה מעולם לא היה כך.

 

[FineSilverMan]

אנחנו מדברים על דברים קצת שונים

ראשית, עד כמה שידוע לי, במשק הסובייטי, הסובייט קבע לך מה ללמוד בהתאם למה שהסובייט צריך.
כך דוד שלי למד חשמל בזמנו.
כמובן היה עניין של לאן הסטודנט מתאים, אבל לא היתה בחירה בדיוק.
&nbsp
מי הוא מובטל לפי ביטוח לאומי?
אחד שפנוי לעבודה, מחפש ולא מוצא.
&nbsp
האם קל יותר למצוא עבודה כאשר יש רק מובטל אחד לצידך או כאשר יש 10,000 מובטלים?
בזמנים של מיתון, ערך העבודה יורד.
אנשים יהיו מוכנים לעבוד בעבודות שבאופן נורמלי לא היו מוכנים לעבוד, כי יש חשבונות וכו'.
&nbsp
אני לא מדבר על לתכנן את המשק, אלא ליצור משק וירטואלי מקביל ובו משרות רבות יותר בהתאם לכמות האנשים ובמה שאנשים טובים.

 

[ai21]

דיברתי על שיטת הסובייטים

אם הסובייט א היה קובע לך "סידור", היו נשארים עובדים ללא "סידור" (למשל במוסקבה) ולצידם מקומות עבודה ללא עובדים (למשל בסיביר).
בשוק מתוכנן זה לא קביל שתהיה אבטלה כזו - אז הייתה כפייה.
ללא אותה כפייה - הייתה נוצרת אבטלה.

בשוק חופשי זה טבעי לחלוטין,
ואז אותם עובדים עוברים לסיביר ומקבלים שכר גבוה יותר, כי קשה שם להשיג עובדים,
או נשארים במוסקבה ומקבלים שכר נמוך,
או עובדים במקצוע אחר שבו כן יש עבודה במוסקבה.

גם במצב תעסוקה מלא אדם שעבד בתכנון מטוס כפיר ימצא עצמו ללא מטוס כפיר לתכנן.
הוא יוכל לשנות תחום (לתכנן טנק או חללית) או לא לעבוד.
אבל אף אחד לא מתחייב לו שהמדינה תממן פיתוח מטוס רק כי הוא חושב שהוא טוב בזה.

 

[FineSilverMan]

מסכים, אבל אני לא מדבר על זה...

המדינה לא מתחייבת לפתח מטוס כדי לתת לו עבודה...
פשוט אם נניח שהוא יקבל את השכר הטוב ביותר בתכנון מטוס, אז בעולם אידיאלי הוא יתכנן מטוסים ויקבל על זה שכר.
ואילו במציאות הוא יעשה משהו אחר וירוויח פחות.
אני לא מבין למה אתה מתעקש על זה.

 

[ai21]

כי העולם האידאלי שלך הוא פאשיסטי או סובייטי.

הרי אין לאף אחד מושג מה הוא יעשה הכי טוב,
והעובדה שהוא עבד פעם בתכנון מטוסים - בכלל לא רלוונטית.
יכול להיות שהוא היה מתכנן מטוסים גרוע, והוא יהיה מתכנן טנקים מעולה.
ויכול להיות שהוא בכלל מתאים להנהלה,
ויכול להיות שמדובר בבוגר טרי עם ציונים שבקושי עברו את הסף, והוא יתאים רק לעבודות בקרת איכות ובדיקות.
או שבכלל כל עניין הלימודים היה טעות והוא צריך להמשיך בקריירת השירה שלו.

כל העניינים האלה לא באמת ידועים מראש, הם ידועים רק בדיעבד.
הטענה שיש מישהו במשרד הממשלתי שיודע אותם מעידה על הנחה שלך - שיש גורם ממשלתי שיכול לתכנן את כל המשק.
והרי ברגע שנתוני האבטלה המזעזעים שנובעים מהחישוב המאוד סובייקטיבי שציינת יגיעו - אותו גורם יידרש להפעיל יכולת תכנון זו כדי להפחית את האבטלה,
והגענו לשוק מתוכנן בסגנון הסובייטי או הפאשיסטי.
הרי אצלם לא הייתה שום אבטלה לפי הגדרתך.

 

[FineSilverMan]

תסכים איתי

שנגר ללא ידיים לא יכול להיות נגר טוב?
(כלומר, הוא יכול בעזרת הרגליים או וואטאבר וזה בהחלט מרשים... אבל...)
ואיש מיזנטרופי לא כדאי שיטפל בילדים?
&nbsp
אנשים באים בצורות שונות, עם תכונות שונות ומתאימים לעיסוקים שונים.
קורה שאחד שמתאים לעיסוק מסויים, עובד בעיסוק אחר, כי המשק לא מפותח מספיק.
&nbsp
לאדם סמית' יש קטע ב"עושר העמים" על כך שבחברה חקלאית, כל חקלאי הוא לא רק עובד אדמה, אלא גם חרש ברזל ועוד ועוד, כי אין טעם להתמקצעות. בעיר של 5,000 אנשים יש לכדר אפשרות להתפרנס בכבוד מכדרות, כי יש ביקוש די טוב לכדים ושאר כלי קרמיקה.
&nbsp
כלומר יש פונקציה של היצע וביקוש כללית למשק ויש פונקציה של היצע וביקוש לבן אדם.
ואפשר למקסם את מצבו של כל אדם אבל המערכת לא בנויה לזה בהכרח.
אני לא טוען שהמערכת צריכה להיות מתוכננת מלמעלה. זה בלתי אפשרי ברמת מורכבות גבוהה.
אבל כן אפשר להגיע לסוג של "רווח סמך"...
&nbsp

 

[ai21]

אין ביקוש לבן-אדם כשלעצמו

יש ביקוש למקצוע - במיוחד אם הוא מבוקש.
אבל אם יש מליון אנשים שלומדים משחק ורק אלף המצטיינים מהם יהיו שחקנים בסרטים,
זה לא מעיד על כשל שוק כלשהו.

כלומר - יש היצע וביקוש כללי (לעובד גנרי בשכר נמוך)
ויש היצע וביקוש ספיציפי למקצוע מסויים ומתמחה (שחקן בסרטים תמורת משכורת עתק).
מדד האבטלה לא יכול להתבסס על רצונם של מליון איש לשחק בסרט תמורת מליון דולר לסרט,
אלא על רצונם של אותם שחקנים כושלים להיות מלצרים - ובכל זאת להישאר ללא עבודה.

ולגבי מיעוט קטן מהאוכלוסיה שהם נכים קשים,
במדינות מסויימות (בעיקר מוכות אבטלה) הם מודרים משוק העבודה,
הרי אם אדם "שלם" לא מצליח למצוא עבודה, לאדם נכה אין כמעט סיכוי.
ובמדינות אחרות (בעיקר כאלו שהשוק נמצא בהם בתעסוקה מלאה) נעשה בכל זאת מאמץ להעסיק אותם.
כי אין "אנשים שלמים" אז מנסים למצוא דרך אחרת לאייש את המשרות.