שכחתי

טאניוש

New member
שכחתי

7 שנים. השנה, בפעם ראשונה, בין הכנת עששיות לבין עוגות יום ההולדת של הנס הפרטי שלי, פשוט... שכחתי. ביום ההוא לא חשבתי עליהם. לא בכיתי. כלום. ופתאום היום זה הכה בי, ככה סתם, בלי שום סיבה. הרי אני זוכרת תמיד. הם תמיד שם, בלב, פצע שלא נסגר, לא נרפא. איך זה ששכחתי דווקא ביום ההוא? אני אפילו לא יודעת איך אני מרגישה עם זה... היום, באיחור של שבוע, יחד עם נרות של חנוכה, יחד עם נרות על עוגת יום הולדת, מדליקה גם נרות זכרון. איכשהו הכל התערבב אצלי השנה...
 

דיא

New member
הערב תדליקי את הנרות והשמש

אולי הייתה סיבה לזה שהיום נזכרת. לא שכחת. פשוט היית עסוקה בדברים האחרים, הכל כך גדולים וחשובים, גם אם הם קטנים ויומיומיים. חושבת עליך, ולא רק היום
 

שאליונת

New member
אני יכולה לומר לך משהו מוזר?

אני מחכה לשכוח את היום זה רק יעצים את העובדה שהוא איתי כל הזמן כך שלתאריך לא יהיה משמעות לגביי והיום הזה שבו הוא נולד יוכל לחזור ללוח השנה כרגיל ולא לגרום לי לשקוע
 
למעלה