לא קוראים לי דרור
New member
שכחו אותי בעבודה
אחד הסיוטים לא? אז נחשו מה.. לי זה קרה. ברגעים אלו, שהייתי אמורה להיות בבית להתכרבל מתחת לפוך עם הרגלים בתוך גרב-חשמלית (זה כמו סדין חשמלי רק בצורת גרב ענקית) ולגלוש להנאתי באינטרנט, אני נמצאת פה, במוקד הקר והמנוכר, לבד, רק המחשבים ושלל מערכות אזעקה ומצוקה משמשות לי לחברה, הייתהאיזה פאשלה בשיבוץ, בגלל כל הבלגן של החגים והכל, הרגע שגיליתי שבעצם אף אחד לא בא להחליף אותי היה דווקא מאוד משעשע.. לפעמים אני שונאת להיות כל כך טובה, לא היה לי לב לתת לאחראית שלי להוציא אף אחת או אפילו את עצמה מהמיטה והסכמתי להישאר את המשמרת הזו, אז אני פה מ11 בבוקר של שלישי עד 7 בבוקר שלי יום רביעי, לפחות רוב היום יוצא לי 150% (18 מתוך 20 שעות) לשמחתי אני כבר מכירה את כל הסיירים אז הם יעשו בשבילי טובה ויקפצולפיצוציה הקרובה ויקנו לי משהו מאיזה פיצוציה (אני על קערת מרק כל היום, ותודה לאל פיצוציות, לא חסר פה.) ומצאתי את המזרן שלנו של פה ואני כל כך אשן היום (אני רק צריכה למצוא איך אני שמה את המזרן בגובה הטלפונים כדי שאני לא אצטרך לקום כל פעם שיתקשרו, אולי אני פשוט אשים אותו על השולחן?) בנתיים, מי פה?
אחד הסיוטים לא? אז נחשו מה.. לי זה קרה. ברגעים אלו, שהייתי אמורה להיות בבית להתכרבל מתחת לפוך עם הרגלים בתוך גרב-חשמלית (זה כמו סדין חשמלי רק בצורת גרב ענקית) ולגלוש להנאתי באינטרנט, אני נמצאת פה, במוקד הקר והמנוכר, לבד, רק המחשבים ושלל מערכות אזעקה ומצוקה משמשות לי לחברה, הייתהאיזה פאשלה בשיבוץ, בגלל כל הבלגן של החגים והכל, הרגע שגיליתי שבעצם אף אחד לא בא להחליף אותי היה דווקא מאוד משעשע.. לפעמים אני שונאת להיות כל כך טובה, לא היה לי לב לתת לאחראית שלי להוציא אף אחת או אפילו את עצמה מהמיטה והסכמתי להישאר את המשמרת הזו, אז אני פה מ11 בבוקר של שלישי עד 7 בבוקר שלי יום רביעי, לפחות רוב היום יוצא לי 150% (18 מתוך 20 שעות) לשמחתי אני כבר מכירה את כל הסיירים אז הם יעשו בשבילי טובה ויקפצולפיצוציה הקרובה ויקנו לי משהו מאיזה פיצוציה (אני על קערת מרק כל היום, ותודה לאל פיצוציות, לא חסר פה.) ומצאתי את המזרן שלנו של פה ואני כל כך אשן היום (אני רק צריכה למצוא איך אני שמה את המזרן בגובה הטלפונים כדי שאני לא אצטרך לקום כל פעם שיתקשרו, אולי אני פשוט אשים אותו על השולחן?) בנתיים, מי פה?