שי ברבים

[לאה צחור]

שי ברבים

איך אומרים שי ברבים (הכוונה, להישאר עם אותו שורש...)? מה מקור המילה?

 

[trilliane]

זה נשמע מוזר, אבל רגיל לגמרי: שַיִים

ואם זה לא ברור בכותרת: שַיִים. מקור המילה במקרא.

 

[trilliane]

הבהרה: זה היה ניקוד חלקי

כדי למנוע בלבול אציין שהניקוד המלא הוא שַׁיִּים.

 

[sailor]

אין רבוי לשי

צריך להשתמש ברבוי של אחת המלים הנרדפות. המקור המתועד בתנך, פעם את בישעיהו יח-7 ופעמיים בתהילים.

 

[trilliane]

אל תטעה את השואלת: לא מקובל להשתמש בריבוי

נכון, אבל הוא קיים בעברית ומופיע במילונים.

 

[איתי שלר]

לא בטוח שאת צודקת.

נראה לי ש"שי" הוא ש"ע כולל ללא צורת רבים (כמו המילה "אדם" שאין לה רבים). העובדה שהיא מופיעה במילונים עדיין לא מעידה על כך שהיא קיימת בשפה. אולי המילונאי גזר אותה משיקולים תאורטיים ללא כל מקור. כדי לטעון שהיא קיימת צריך להביא ציטוט ממקורות הספרות העברית או מהלשון המדוברת. האם במילונים קיים אזכור כזה?

 

[לאה צחור]

אם זה ש"ע כולל...

אז מדוע 'שי' מתייחס למתנה אחת וברגע שמדובר ביותר ממתנה אחת זה כבר לא שי?

 

[sailor]

דוקא כן מתיחס לרבוי מתנות

למשל שי לראה"ש שקבלתי הורכב מתוי קניה וחבילת ממתקים. כל העובדים והפנסיונרים קבלו את השי, לא את אותה חבילה, כל אחד את החבילה שלו בצרוף תוי הקניה או ההמחאה שבחר.

 

[trilliane]

למה לא? טענתי ע"ס המתועד במילונים, לא המצאתי.

כמו כן לא טענתי שמקובל להשתמש בצורה בשפה; אם לא מקובל להשתמש בצורה האם זה אומר שהיא אינה קיימת? זה כבר תלוי בהגדרה ל"קיים בשפה" והיא יכולה להשתנות מאדם לאדם; אני לא מתיימרת להניח עבור השואלת מה קיים מבחינתה ומה לא, אבל לטעון "אין ריבוי" ותו לא כשהריבוי מתועד במילונים, זו הטעיה בעיניי. אם מישהו ייכנס וישאל על חלופה עברית למילה לועזית, וזו חלופה שהאקדמיה קבעה אך לא נוהגים להשתמש בה, האם זה אומר שהיא לא קיימת? או שאולי אפשר לתת לשואל את התשובה המלאה, שיש מילה, אך שהיא לא בשימוש? יש הרבה צורות ריבוי שנגזרו מהיחיד ולא היו מתועדות במקור (במקרה דנן, המקרא) אז מה בכך? המילונים שלי מרוכזים, אז אין בהם מובאות וציטוטים. בכל מקרה, הצורה "שיים" מתועדת ב"מילון ההווה" שהוא "מילון שימושי לעברית התקנית" (על דעת האקדמיה, נכתב ע"י שניים מאנשיה) והצורה מתועדת גם במילון אבן שושן (1972). מבחינתי זה אומר שרשמית היא קיימת בשפה הכוללת, הרשמית, האפשרית לשימוש, גם אם בפועל רק מתי מעט משתמשים בה. למשל: "רוב השירות בא לידיי ביטוי בטיפול בעובדי ועד במקרים של הענקת שיים לחגים ואירועים משפחתיים והפניות לפעולות רווחה שונות." http://wikikm.haifa.ac.il/index.php?title=תיאור_התהליכים_והידע_בארגון

 

[sailor]

זה תעוד? מה מקורו?

אם מתחילים להשתמש ברבוי כמו ברכבים למשל אפשר להתיחס לזה כקים במשלב נמוך. אני לא שמעתי ולא ראיתי שמוש בכך, לעומת זאת השמוש בשי כשם קבוצים למתנות רבות נפוץ ובשמוש יומיומי.

 

[trilliane]

הצגתי מקורות לכל מה שכתבתי, על מה תלין?

השימוש ב"שי" כמתנה כללית לכל עובד נפוץ, אבל זה לא שונה מ"מתנה". גם אני קיבלתי מחבריי לימי הולדת" מתנה" ולא "מתנות" אף שה"מתנה" התגלתה לא פעם כמורכבת מיותר ממוצר אחד.

 

[sailor]

במלונים שלך אין מקור לרבוי הלא מוכר

וכנראה לא מופיעה צורת היחיד כצורת רבים למרות מופעים במקורות. שי לכל העובדים: כשמשתמשים במתנה כותבים "מתנות חג לעובדים" אך "שי לחד לעובדים".

 

[trilliane]

אז מה? בעברית גוזרים צורות ריבוי בלי שום מקור

ואין כאן כל חדש או חריג. ובאשר ל"מתנה" – לא נכון. כותבים גם כותבים "מתנת חג לעובדים" וגם "מתנה לחג לעובדים" חפש בגוגל והיווכח.

 

[sailor]

צודקת - כמו רכבים

אבל העובדה היא שאם יש שמוש הוא נדיר עד כדי כך שלא ניתן לאתרו. למתנה כרבים אין אסמכתא, לשי כן.

 

[nevuer]

באב"ש יש

"לריח כרכֻּמי בשמים וְשַׁיֵּי תשרים" - סידור רס"ג (מהדורת ישראל דוידזון, שמחה אסף ויששכר יואל, ירושלים, תש"א), עמ' קפ"ו. "מלכי איים לְחָצוּךְ בפרך יתנו שַׁיִּים לראות הדרךְ" - משה אבן-עזרא, שירי הקודש (מהדורת ברנשטין, ת"א: מסדה, תשי"ז), עמ' ח'. "רבות שם תמצאי שהוכן לך והוא מֵעִמָּךְ מִשַּׁיַּיִךְ" - ש' שלום, שירים: ששה ספרי שירה (מהדורה שנייה, יבנה: ת"א, תשי"ב), עמ' שי"ז.

 

[איתי שלר]

תודה

אם כן המילה קיימת בימי הביניים והצדק עם טריליאן והמילונים. אי אפשר לומר צורה כזו בעברית. לפחות ברובד מסוים של העברית המילה "שי" משמשת כש"ע רגיל בעל צורת רבים (אם כי השימוש בה במקרא, וגם אצל רוב כותבי ימינו אינו כך).

 

[איתי שלר]

*צ"ל: אי אפשר לומר שאין צורה...

 

[sailor]

לדעתי את והמקור שלך מטעים

 

[trilliane]

הצגתי שלושה מקורות ממילונים שונים ונחשבים.

אם הטענה שלך למקור היא "לא מתועד במקרא" זה בסדר, אבל לא זכור לי שאתה טוען שכל מה שלא מתועד במקרא לא קיים בעברית... אתה יכול לטעון שמבחינתך מה שכתוב במילון לא נחשב וזו זכותך, אבל להתעלם ממנו ולקבוע נחרצות "אין" בלי לסייג זו הטעיה.

 

[sailor]

גם בגוגל "שיים" זה רק שם משפחה/חברה

שי זה גם רבים, לכן קביעתי אינה הטעיה.