יהודה אטלס
הפעם הראשונה שחוויתי שיתוק שינה (היום אני מבין את זה בדיעבד) היתה כשהייתי בן 5. ב"גם הילד הזה הוא אני" יש סיפור שבו הילד מנסה להיאחז ברגע הקצרצר הזה שבין העירות לשינה. בגדול זה מה שיש לעשות: לנסות להחזיק את עצמך ער בשביל לחוש את השנייה שבה אתה נרדם. זו גם דרך מצוינת לווילד. אולם מה שתחווה לאחר-מכן קצת מרתיע: תחוש נוכחות זרה בחדר, האינסטינקט הטבעי שלך ירצה להעיר אותך מחשש לסכנה. עליך לזכור זאת ולא להתרגש, על-אף שהרשמים והתחושת של הסכנה ייראו מוחשיים לחלוטין. עם תצליח לעשות את שתי הפעולות הללו צפויה לך חוויה מדהימה ומצמררת כאחת. סוג של טריפ אם תרצה. אה - דבר נוסף - רוח! הרבה רוח (פיקטיבית כמובן) שתנסה להדוף אותך מעל המיטה. בהצלחה.