שיתופון קטן

תודה על הרמז

אבל אני בהחלט לא רואה את זה כך
רוח
 

charlila

New member
בעניין ההתמקדות:

חורני אחד ישב במסעדה והנה הגישו לו צלוחית זיתים על חשבון הבית. ניסה האיש להעלות זית במזלגו - והעלה חרס בידו - הזית קפץ. ניסה שוב - הזית קפץ. ניסה שוב... ושוב... כשנשאר זית אחרון, ניסה האיש זהיר-זהיר לצוד אותו על המזלג. הזית התחלק הצידה. ושוב.. ושוב... ושוב... ריחם עליו שכנו, הציע עזרה, נטל את המזלג ונעץ אותו באמצע הזית. "חכמה!" אמר החורני, "אחרי שעייפתי אותו חצי שעה!"
 

capital

New member
ממש חוכמה להיות מאושר, צריך רק מנת

משכל של אימבציל ואתה מאושר. רשימת המאושרי של השנה
במקום הראשון
 
זו אופציה

יש משפט שאומר: "מיהו המאושר באדם? הטיפש שאיננו יודע שהוא טיפש" אך מי יותר טיפש? זהו אשר מאמין במשפט הזה ובכל זאת מחפש להיות מאושר? או הטיפש המאושר? רוח
 

capital

New member
נקודה מצויינת

האושר הוא לא המטרה המרכזית (אם יש בכלל מטרה ברורה) המטרה המעורפלת משהו, היא האושר שבידיעה/שבהבנה/שבהרמוניה ... כדברי חכמי הזן או סתם חכמי השכונה. בכדי לפגוע במטרה אינך צריך לירות את החץ אל המטרה (זה קשה), אלא להביא את המטרה אל החץ (הרבה יותר קל).
 
בשביל זה אני אומר ש...

"האושר הוא אופן נסיעה" הוא לא המטרה או היעד הסופי, והוא גם לא הדרך. המטרה והיעד הם המטרה והיעד, הדרך היא הדרך. האושר הוא האופן שבו אנו נוסעים בדרך אל עבר המטרה
בברכה רוח
 
אני מעדיף את שיטת קופידון

לירות את החץ בעיניים עצומות, בידיעה שהחץ יגיע למטרה הנכונה בכל מקרה.
 
למעלה