שיתוף
קראתי עכשיו את פרק 13 בספר הראשון, הפרק שמדבר על בריאות, הזנת הגוף הפיזי וכו'. וכמו ספרים אחרים שקראתי לאחרונה ("כוחו של התת מודע" למשל) גם עכשיו כשקראתי את הפרק הזה לא יכולתי שלא לחשוב על המצב הרפואי שאני נמצאת בו כבר די הרבה זמן, שזה כאבים ביד השמאלית, שבבדיקות אובחנו כ"דלקת קלה". יש תקופות שאני מרגישה יותר כאבים ויש תקופות שפחות כאבים, ויש תקופות שאני מרגישה שהנה, זה כבר עובר ואני מבריאה, אבל אז מגיעה תקופה ששוב יש לי כאבים חזקים ביד. אני מודה שמה שכתוב שם בהתחלה, לגבי דרך החשיבה וההתייחסות למצב הזה, זה מה שגרם לזה להחמיר. בהתחלה זה היה שום דבר, כלומר רק תחושה קטנה ולא נוחה שהייתי בטוחה שתעבור תוך יומיים-שלושה ואפילו ביטלתי את התור שהיה לי אז לאורטופד כי כאמור הייתי בטוחה שזה כלום. אבל אז, אני חייבת להודות שקצת נהניתי מהמצב: זכיתי לתשומת לב בגלל הכאבים שבינתיים גדלו, היתה לי אפשרות לנוח מעבודה ועוד טובות הנאה כאלה. כשהבנתי שזה מה שגורם לכאבים להמשך, ניסיתי לשנות את זה. לשנות את דרכי החשיבה, גם התפטרתי מהעבודה הקודמת שהיתה לי, כי האמנתי שהיד באה להזכיר לי שאני נמצאת במקום עבודה שאני ממש לא אוהבת (ובאמת במקום אחר בספר, אולי פרק לפני זה מדברים גם על עבודה והצורך לעבוד במה שאנחנו אוהבים), אבל שוב, הפרנסה מחייבת ובסופו של דבר מצאתי את עצמי עובדת בדיוק באותו מקצוע שבו עבדתי אז (קלדנית), אם כי מדובר בעבודה עם הרבה פחות לחץ ואין צורך להקליד למשל, 3 שעות ברציפות, כמו שהיה כשעבדתי בבית משפט. עדיין, מכיוון שאני עובדת עכשיו רק בעבודה חלקית וזה לא מספיק לי כדי להתפרנס, אני מוצאת את עצמי שוב מחפשת עבודה ושוב באותו מקצוע כי אין לי ברירה אחרת. גם בגלל שאלה הכישורים שלי (ואני מדברת על כישורים, לא על כשרונות) וגם בגלל שבעצם כל עבודה אחרת שאלך אליה תאלץ אותי לאמץ את היד ובכך להגביר את הכאבים ואני לא יכולה שלא לעבוד. אני יודעת גם שה"מחלה" הזאת היא גם תוצאה של הצטברות של שנים שבהם לא חינכתי את הגוף כראוי לאורח חיים בריא. הפיזיותרפיסט שאני מטופלת אצלו אומר שזה קודם כל נובע מיציבה לא נכונה ובאמת, כבר שנים, מגיל ילדות, אני לא הולכת זקוף וכמה שניסיתי לשנות את זה לא הצלחתי. הגוף התרגל ליציבה הלא נכונה וקשה עכשיו להרגיל אותו אחרת. אני מתרגלת יוגה וזה תרגול שאמור, בין היתר לעזור לי לשיפור היציבה אבל כנראה שהגוף כל כך רגיל לתנוחה מסויימת, שאפילו התרגול של היוגה לא עוזר. לפני שבוע הייתי בראיון עבודה, כאמור לעבודה של מזכירות וקלדנות. המראיינת הסבירה לי שמדובר בעבודה עם הרבה לחץ, הרבה להקליד וכו', ואני בכל זאת מצאתי את עצמי מנסה להתקבל לעבודה הזאת, למרות שהרגשתי שאני עושה עוול לגוף שלי כשאני מנסה להתקבל לעבודה עם כל כך הרבה עומס ולחץ. מצד שני אם אני לא אעבוד, אני לא אוכל להחזיק את הדירה שבה אני גרה עכשיו. נכון שאני צריכה לחתור לעשות את מה שאני אוהבת, אבל עד שאמצא מה זה הדבר הזה בכלל, אני צריכה להמשיך להתקיים. אשמח לקרוא את דעתכם.
קראתי עכשיו את פרק 13 בספר הראשון, הפרק שמדבר על בריאות, הזנת הגוף הפיזי וכו'. וכמו ספרים אחרים שקראתי לאחרונה ("כוחו של התת מודע" למשל) גם עכשיו כשקראתי את הפרק הזה לא יכולתי שלא לחשוב על המצב הרפואי שאני נמצאת בו כבר די הרבה זמן, שזה כאבים ביד השמאלית, שבבדיקות אובחנו כ"דלקת קלה". יש תקופות שאני מרגישה יותר כאבים ויש תקופות שפחות כאבים, ויש תקופות שאני מרגישה שהנה, זה כבר עובר ואני מבריאה, אבל אז מגיעה תקופה ששוב יש לי כאבים חזקים ביד. אני מודה שמה שכתוב שם בהתחלה, לגבי דרך החשיבה וההתייחסות למצב הזה, זה מה שגרם לזה להחמיר. בהתחלה זה היה שום דבר, כלומר רק תחושה קטנה ולא נוחה שהייתי בטוחה שתעבור תוך יומיים-שלושה ואפילו ביטלתי את התור שהיה לי אז לאורטופד כי כאמור הייתי בטוחה שזה כלום. אבל אז, אני חייבת להודות שקצת נהניתי מהמצב: זכיתי לתשומת לב בגלל הכאבים שבינתיים גדלו, היתה לי אפשרות לנוח מעבודה ועוד טובות הנאה כאלה. כשהבנתי שזה מה שגורם לכאבים להמשך, ניסיתי לשנות את זה. לשנות את דרכי החשיבה, גם התפטרתי מהעבודה הקודמת שהיתה לי, כי האמנתי שהיד באה להזכיר לי שאני נמצאת במקום עבודה שאני ממש לא אוהבת (ובאמת במקום אחר בספר, אולי פרק לפני זה מדברים גם על עבודה והצורך לעבוד במה שאנחנו אוהבים), אבל שוב, הפרנסה מחייבת ובסופו של דבר מצאתי את עצמי עובדת בדיוק באותו מקצוע שבו עבדתי אז (קלדנית), אם כי מדובר בעבודה עם הרבה פחות לחץ ואין צורך להקליד למשל, 3 שעות ברציפות, כמו שהיה כשעבדתי בבית משפט. עדיין, מכיוון שאני עובדת עכשיו רק בעבודה חלקית וזה לא מספיק לי כדי להתפרנס, אני מוצאת את עצמי שוב מחפשת עבודה ושוב באותו מקצוע כי אין לי ברירה אחרת. גם בגלל שאלה הכישורים שלי (ואני מדברת על כישורים, לא על כשרונות) וגם בגלל שבעצם כל עבודה אחרת שאלך אליה תאלץ אותי לאמץ את היד ובכך להגביר את הכאבים ואני לא יכולה שלא לעבוד. אני יודעת גם שה"מחלה" הזאת היא גם תוצאה של הצטברות של שנים שבהם לא חינכתי את הגוף כראוי לאורח חיים בריא. הפיזיותרפיסט שאני מטופלת אצלו אומר שזה קודם כל נובע מיציבה לא נכונה ובאמת, כבר שנים, מגיל ילדות, אני לא הולכת זקוף וכמה שניסיתי לשנות את זה לא הצלחתי. הגוף התרגל ליציבה הלא נכונה וקשה עכשיו להרגיל אותו אחרת. אני מתרגלת יוגה וזה תרגול שאמור, בין היתר לעזור לי לשיפור היציבה אבל כנראה שהגוף כל כך רגיל לתנוחה מסויימת, שאפילו התרגול של היוגה לא עוזר. לפני שבוע הייתי בראיון עבודה, כאמור לעבודה של מזכירות וקלדנות. המראיינת הסבירה לי שמדובר בעבודה עם הרבה לחץ, הרבה להקליד וכו', ואני בכל זאת מצאתי את עצמי מנסה להתקבל לעבודה הזאת, למרות שהרגשתי שאני עושה עוול לגוף שלי כשאני מנסה להתקבל לעבודה עם כל כך הרבה עומס ולחץ. מצד שני אם אני לא אעבוד, אני לא אוכל להחזיק את הדירה שבה אני גרה עכשיו. נכון שאני צריכה לחתור לעשות את מה שאני אוהבת, אבל עד שאמצא מה זה הדבר הזה בכלל, אני צריכה להמשיך להתקיים. אשמח לקרוא את דעתכם.
