דגיגה בכוס יין
New member
שיתוף של ערב חורפי
אתמול בערב שישי ישבתי עם חבר והגענו להבנה נפלאה לגבי עצמנו. שאלנו את עצמנו מהו פחד, מהן סיבותיו ולמה הוא משתק לנו את החיים. הבנו שהסיבות לפחד הן אינסופיות, הבנו שפחד מקורו הבסיסי ביותר הוא המוות, הפחד ממוות. אנו פוחדים להיות ללא חברים כי אנו פוחדים להיות בודדים, פוחדים למות לבד, הבדידות מדומה למוות. אנו פוחדים להשתחרר מכל התבניות שייצרנו לעצמנו ושהסביבה יצרה בשבילנו, כי אנו פוחדים שללא התבנית לא יהיה לנו בסיס לעמוד עליו. אנו פוחדים שלא תהיה לנו עבודה כי לא יהיה לנו כסף ולא יהיה לנו מה לאכול ואז נוכל למות מרעב. אנו פוחדים ממחלות כי מחלות קוראות למוות. אנו פוחדים לטוס כי אולי יקרה משהו למטוס, אנו פוחדים לנסוע בכביש כי אולי תהיה תאונה, אנו פוחדים מפיגועים, ויש עוד מיליוני דוגמאות... בסופו של דבר כולנו פוחדים מאותם הדברים, כולנו זהים ברגשות ובפחדים. ואז חשבנו לעצמנו שאם אכן הדבר נכון, אז למשל כשאנו פוגשים אנשים חדשים אנחנו 90% מהזמן עסוקים בלמכור את עצמנו לבן אדם שעומד מולנו גם אם זה בדייט, או סתם במפגש מקרי או בראיון לעבודה, אבל דבר אחד אנחנו שוכחים, שמי שעומד מולנו הוא בעצם מרגיש כמונו, גם הוא מפחד מלהחשף, גם הוא מוכר את עצמו, ובעצם כשאנו פוגשים אנשים אנחנו לא אמיתיים ואנחנו רק משחקים מישחקים כל הזמן. והדבר שהכי התבהר לנו שזה כל כך מטופש, שלא ידענו אם לצחוק או לבכות. ואם כולנו היינו מפנימים את האמיתיות שבנו היינו יכולים להגיע למקומות מרהיבים ביופיים בעמקי נשמתנו. חברי היקר ואנוכי הבנו לבסוף שלמרות שהגענו לתובנה נפלאה וקסומה זו, אנו עדיין נמשיך לשחק משחקים אולי ברמות אחרות, אך המשחקים יימשכו כנראה לעד. הלוואי שכולנו נוכל להגיע לבהירות והחשפות ושנוכל להשתחרר מכל התבניות שבתוכן גדלנו. שתהיה לכם המשך שבת מופלאה ונעימה. באהבה גדולה, הדגיגה.
אתמול בערב שישי ישבתי עם חבר והגענו להבנה נפלאה לגבי עצמנו. שאלנו את עצמנו מהו פחד, מהן סיבותיו ולמה הוא משתק לנו את החיים. הבנו שהסיבות לפחד הן אינסופיות, הבנו שפחד מקורו הבסיסי ביותר הוא המוות, הפחד ממוות. אנו פוחדים להיות ללא חברים כי אנו פוחדים להיות בודדים, פוחדים למות לבד, הבדידות מדומה למוות. אנו פוחדים להשתחרר מכל התבניות שייצרנו לעצמנו ושהסביבה יצרה בשבילנו, כי אנו פוחדים שללא התבנית לא יהיה לנו בסיס לעמוד עליו. אנו פוחדים שלא תהיה לנו עבודה כי לא יהיה לנו כסף ולא יהיה לנו מה לאכול ואז נוכל למות מרעב. אנו פוחדים ממחלות כי מחלות קוראות למוות. אנו פוחדים לטוס כי אולי יקרה משהו למטוס, אנו פוחדים לנסוע בכביש כי אולי תהיה תאונה, אנו פוחדים מפיגועים, ויש עוד מיליוני דוגמאות... בסופו של דבר כולנו פוחדים מאותם הדברים, כולנו זהים ברגשות ובפחדים. ואז חשבנו לעצמנו שאם אכן הדבר נכון, אז למשל כשאנו פוגשים אנשים חדשים אנחנו 90% מהזמן עסוקים בלמכור את עצמנו לבן אדם שעומד מולנו גם אם זה בדייט, או סתם במפגש מקרי או בראיון לעבודה, אבל דבר אחד אנחנו שוכחים, שמי שעומד מולנו הוא בעצם מרגיש כמונו, גם הוא מפחד מלהחשף, גם הוא מוכר את עצמו, ובעצם כשאנו פוגשים אנשים אנחנו לא אמיתיים ואנחנו רק משחקים מישחקים כל הזמן. והדבר שהכי התבהר לנו שזה כל כך מטופש, שלא ידענו אם לצחוק או לבכות. ואם כולנו היינו מפנימים את האמיתיות שבנו היינו יכולים להגיע למקומות מרהיבים ביופיים בעמקי נשמתנו. חברי היקר ואנוכי הבנו לבסוף שלמרות שהגענו לתובנה נפלאה וקסומה זו, אנו עדיין נמשיך לשחק משחקים אולי ברמות אחרות, אך המשחקים יימשכו כנראה לעד. הלוואי שכולנו נוכל להגיע לבהירות והחשפות ושנוכל להשתחרר מכל התבניות שבתוכן גדלנו. שתהיה לכם המשך שבת מופלאה ונעימה. באהבה גדולה, הדגיגה.
