שיתוף קטן...
עשו בפסח ביס רצף של סרטים תקופתים, וכמובן שהיה שם הסרט 'בית האשליות'. אפילו שראיתי אותו איזה מליון פעם בעבר (ג'יליאן עושה לי את זה...) ישבתי וראיתי אותו עוד פעם. יש לי קטע שבערך באמצע הסרט, מרוב פרצופים ושמות אני מאבדת את הריכוז, הדמויות מתערבבות לי ואני מבלבלת אותן עם דמויות אחרות והסרט הופך להיות כ"כ טרחני. אבל כמו שזה מתחיל, ככה זה נגמר, ופתאום הסרט הופך להיות כ"כ ברור, סוחף, מרשים. שכשהגיע הסוף זלגתי דמעות מרוב צער והזדהות עם הגיבורה... פשוט מדהים. כל פעם מחדש אני יוצאת בתחושה שזה סרט חזק, שאפשר לשבת ולדבר עליו שעות אח"כ. מה המשמעויות שלו, איזה סימבולים אפשר למצוא בו, ניתוחים של הדמויות ושל הסיטואציות. סביר להניח שכולכם ראיתם אותו יותר מפעם אחת. גם אני. וזה שוב ושוב עושה לי את זה מחדש.
עשו בפסח ביס רצף של סרטים תקופתים, וכמובן שהיה שם הסרט 'בית האשליות'. אפילו שראיתי אותו איזה מליון פעם בעבר (ג'יליאן עושה לי את זה...) ישבתי וראיתי אותו עוד פעם. יש לי קטע שבערך באמצע הסרט, מרוב פרצופים ושמות אני מאבדת את הריכוז, הדמויות מתערבבות לי ואני מבלבלת אותן עם דמויות אחרות והסרט הופך להיות כ"כ טרחני. אבל כמו שזה מתחיל, ככה זה נגמר, ופתאום הסרט הופך להיות כ"כ ברור, סוחף, מרשים. שכשהגיע הסוף זלגתי דמעות מרוב צער והזדהות עם הגיבורה... פשוט מדהים. כל פעם מחדש אני יוצאת בתחושה שזה סרט חזק, שאפשר לשבת ולדבר עליו שעות אח"כ. מה המשמעויות שלו, איזה סימבולים אפשר למצוא בו, ניתוחים של הדמויות ושל הסיטואציות. סביר להניח שכולכם ראיתם אותו יותר מפעם אחת. גם אני. וזה שוב ושוב עושה לי את זה מחדש.