שיתוף קטן

[אמא של יואבי10]

שיתוף קטן

שלום לכולם, חודשים רבים מאוד לא לקחתי חלק פעלי בפורום כי פשוט התביישתי. התבישתי בזה שאני לא יורדת במשקל , שאולי עשיתי טעות אחת גדולה , שכל הסבל היה לחינם עד שהחלטתי היום להפסיק להתבייש להתחיל לשתף. תזכורת קטנה - עברתי ניתוח טבעת לפני 1/2 שנה, ירדתי כ-10 ק"ג בלבד. כיום סגורה על 9 . די רציני. אבל התחושה היא שמה שצריך לעבור לא עובר וכל מה שלא צריך לעבור תמיד אבל תמיד עובר... זה לא משנה כמה מעט אני אוכלת - אם אני אוכל אח"כ 100 גר' שוקולד ברור שאני לא ארד במשקל. מה שאני מתארת הוא סוג של מנגנון פיצוי עקב אכילה מועטה. כאילו בצורה מעוותת "מגיע לי" לאכול משהו טעים כי לא באמת אכלתי אוכל "מספיק". עוד מסקנה שהגעתי אליה היא שאכילה עם טבעת היא מאוד מאוד רגשית - ז"א שאני במסעדה עם חברה אז פתאום הכל עובר(אפילו סלט ולחם) אם אני אוכלת מתוך לחץ בעבודה כבר הביס הראשון יוצא בשרותים. לפעמים אורח החיים הזה מתיש משהו. עשיתי מחקר מקיף לפני בחירת הניתוח והייתי כל כך שלמה עם עצמי אבל בפועל זה מאוד שונה וכל ההבטחות שהבטחתי לעצמי נמסות מהר מאוד וחבל. ביום חמישי פניתי לדיאטנית של מלב"י שהייתה מקסימה ונתנה לי כמה טיפים לגבי אופציות נכונות ו"מספקות" כך שגם ניתן לאכול וגם להאיץ את הירידה במשקל. נראה. אני חייבת את זה לעצמי. כיום שוקלת כ-88 ק"ג על 1.54 .עדיין גדולה אבל אולי קצת פחות. מקווה להמשך עם יותר השגים - יש לי כל כך הרבה בגדים שמחכים לי בארון- עוד 5 ק"ג ירידה ואני אתחיל לחזור לחלק מהם - אני רק צריכה לשמור על עצמי . בהצלחה לכולם ויום טוב.

 

[קוביd1]

אמא של יואב

לא לקחת חלק פעיל בפורום בגלל שלא ירדת במשקל ???? לא מבין מה הקשר בן הדברים ,הפורום זה המקום לשחרר לחץ ,לכתוב על הבעיות .מי אם לא החברים בפורום יבינו אותך. לחזור לכתוב ולהשתתף בבקשה קובי

 

[רוצה להיות רזה10]

../images/Emo24.gifתמיד תמיד אפשר לבוא לפה

בשביל זה יש פורום.. גם עם עולים במשקל אין מה להתבייש כולנו כמוך לכולנו קשה וכל מה שכתבת כל כך נכון זה החלק הכי קשה ששטויות ממתקים וכדומה עובדים בקלות ודווקא אוכל קשה לאכול מאחלת לך(וגם לי כי אנחנו אותו הדבר) בהצלחה מה שחייבים לעשות זה שינוי בצורת החשיבה על האוכל אין ספק שזאת עבודה!!!

 

[אופירA]

ירדת ב-6 חודשים 10 ק"ג.

אני ירדתי פחות מ-10 ק"ג ב-6 חודשים ראשונים, וזה לא הפריע לי להתייחס לירידה שלי כאל הצלחה, ולספור בסוף השנה 25 ק"ג ובחודשים הבאים ירידה של 33 ק"ג. מעניין למה אותה תוצאה יש אנשים שרואים כטעות אחת גדולה, ואנשים אחרים שרואים כהצלחה ודרך שיש לה התחלה, אמצע והמשך. אמת, אי אפשר לאכול בלחץ כשיש טבעת. וצריך לפני אכילת מוצק לשתות הרבה כדי להתניע את מערכת העיכול, וכן צריך להפנים ע"י העונשים שמקבלים מהטבעת הרגלי חיים, וצריך לעבוד על ההפנמה הזו עם הרבה אמירה פנימית ועבודה פנימית, ולא רק לזרום עם מה שקורה, לאכול כשנכנס ולהקיא כשנפלט. לשם כך אנו פה, לתרגל ביחד, להדריך, לשתף. ומי שמנסה לברוח, גם לא יוכל לעשות את העבודה הזו נכון. למאכלים שעוברים בטבעת בכל סגירה, צריך פתרונות אחרים. טיפול פסיכולוגי, להוציא אויבים מהבית, אימון, שיתוף פעולה עם בני המשפחה. כל מיני כלים. טבעת אינה אמצעי שפותר את כל הבעיות. זה אמצעי שעוזר לפתור הרבה בעיות, כך שנשארות לנו פחות בעיות להתמודד איתן בכוחות עצמנו. ואז יש לנו יותר כוח להתמודד. אבל הפתרונות הם אחרים. לכן אין לסגור את הטבעת באופן שאוכל לא עובר, ואז אוכלים ממתקים ומה שעובר, כי זה מלכודת. יש לפתוח את הטבעת באופן שירקות יכולים לעבור, ולמצוא פתרונות אחרים לאכילה הכפייתית של הפיצויים. ולגבי התהליך, אם את בונה הרגלי אכילה, זה לוקח זמן, ומעייף, אבל כשאת יודעת שזה תהליך שנבנה והולך, את מתעודדת ומכילה את עצמך. וכשאת מכילה את הקושי והעיכוב, הוא נהיה קל יותר.

 

[אלישבע24]

לאמא של יואבי,

נשמע שאת ממש סובלת, אני מיעצת לך לא להכניס הביתה שום אוכל שהוא לא דיטטי,כשבא מתוק קחי לך כפית ריבה דיאטטית.

 

[שמחה37]

שיתף גדול מבחינתי

אז ככה קודם כל חשוב שתדעי שהבית הזה קיים לא רק כדי לספר על הצלחות. הבית הזה הוא בית מקבל את כולם בלי קשר למשקלם או לירידתם במשקל. אז קחי את הבושה שימי אותה בצד ותשתפי, גם בטיפול פסיכולוגי ובתהליך אימון 70 אחוז מהעבודה קוראת מעצם השיתוף מעצם ההצפה של האתגר שבפניו את עומדת. ברמה הפרקטית מה שאני מציעה הוא שבאמת תיישמי את העצות שקיבלת מהדיאטנית ותתחילי איזשהו טיפול נפשי. מיום ליום ומדקה לדקה אני מבינה שכל התהליך שלנו מחייב פשוט מחייב טיפול במקביל לירידה במשקל. שינוי הרגלים ודפוסי התנהגות זהו שינוי מתבקש בתהליך והוא כ"כ לא פשוט בלי תמיכה. אז אנחנו פה בשבילך לכל שיתוף שחרור קיטור וכיו"ב. הבית המקסים הזה נותן כ"כ הרבה תובנות. ובינתיים שולחת לך

גדול. בואי למפגש ב30.6 תקבלי הרבה כוחות ואנרגיה. ועוד משהו, 10 ק"ג בחצי שנה זה יפה מאוד. שמרי על עצמך יקירה. באהבה רבה שמחה

 

[alt היחיד]

אמא של יואבי

אני שמח שהחלטת לאזור אומץ ולשוחח איתנו. הרשי לי לומר לך מה אני חושב שאת עושה לא נכון. אני חושב שאת סגורה יותר מדי ולכן את לא יורדת. ואסביר את כוונתי. בגלל שאת סגורה מאוד, קשה לך לאכול ארוחות עם ערך תזונתי מינימלי. בגלל שהגוף שלך לא מקבל את מה שהוא זקוק, את רעבה. את הרעב הזה את מתרגמת לאכילת מתוקים. התאבון שלך למתוקים הוא הרבה יותר קטן ממה שאת חושבת. את רעבה ברעב אמיתי, והרעב האמיתי הזה מושך אותך מתוקים ומונע את הירידה במשקל שלך. וגם, בגלל שהגוף שלך לא מקבל הרבה צרכים תזונתיים שהוא אמור לקבל, הוא נכנס למגננה ועוצר את תהליך הירידה. אילו היית אוכלת יותר אוכל בריא ומזין הרעב שלך למתוקים היה הרבה יותר נמוך. לכן אני ממליץ לך 2 פעולות. 1. לפתוח את הטבעת בערך 2 CC ולהתחיל לאכול ארוחות מזינות וסדירות. 2. להרחיק ממך את כל הדברים המשמינים. לבית שלי לא נכנס שום דבר משמין. לא חמאה, לא עוגיות, לא ביגלה וכו' כל דבר שמפתה אותי לא נמצא אצלי בבית וגם בבית של ההורים שלי, אבא שי מחביא אצלו בארון את כל הממתקים שלו. [הוא חולה סכרת] כדי שלא תהיה לי גישה לדברים האלו. אני מקווה שברגע שתעשי את שתי הפעולות הללו את תשובי להרזות בצורה יפה. בהצלחה !

 

[רוצה להיות רזה10]

לכל המייעצים להוציא מתוקים ונשנושים מהבית

זה בלתי אפשרי כפי שאני מבינה מהניק - אמא של יואבי10 היא אמא (ממש כמוני) וזה מאוד קשה כי גם אם בבית אין שטויות בכל מקום יש.. בימי הולדת, בחגיגות ובכלל זה מאוד קשה כאשר יש ילדים כי הם רוצים ממתקים והאמת מגיע להם.. מה שאני מנסה לעשות זה לאכול טוב ולהיות שבעה ואז אם אני מנשנשת זה אולי ופל קטן וזהו וגם מנסה להיות חזקה מזה..לפעמים מצליח ולפעמים לא.. מה שבטוח זה שלא צריך להרגיש בושה!

 

[אופירA]

בוודאי שלא להרגיש בושה

וגם לא למנוע מילדים ממתקים. וגם לא למנוע מעצמנו ממתקים. אבל כן להבין שלמי שעיקר התזונה שלו היא שוקולד - יש בעיה שצריך לפתור אותה. ויש הרבה צורות לעשות את זה. אפשר לא להוציא את כל הממתקים מהבית, אבל כן את אלו שיותר מפילים אותך יחסית לאחרים. הילדים יקבלו אותם בקנייה חד פעמית בחוץ. אפשר לבקש עזרה מהבעל/מהשכנה/מהאחות/מהבת הגדולה, שיחביאו/ינעלו את הממתקים שמפילים אותך וחייבים להיות בבית בשביל הילדים. נכון שזה לא נעים ושזה מבייש, אבל אם לומדים לא להתבייש אלא להודות בחולשות בנחת, אפשר לקבל עזרה. קשה לנו להבין כמה ההודאה שלנו בקושי ובחולשה יכולה לעזור לבעל/לשכנה/לאחות/לבת הגדולה. גם להם יש חולשות שהם לא מודים בהם, וכשהם יגלו שאפשר להודות בחולשות ולעזור אחד לשני, ייתכן שהם ישתחררו משקים של חולשות אישיות שכל כך קשה לשאת אותם לגמרי לבד. ולגבי מה שנותר, לעשות תוכנית של הפחתה, לפי היכולת, בלי עונשים אם נפלת. מותר ליפול, ולהתחיל כל יום מחדש, עד שיום אחד זה יצליח. אם את מוכנה להאמין בעצמך ולשאת את התסכול ולא להעניש את עצמך על נפילה, הכוחות יגיעו יותר מהר.

 

[רוצה להיות רזה10]

זה מזכיר תקופה מגעילה בילדותי

שאמא שלי נעלה את המטבח או החביאה את השוקולדים כדי שאני לא אוכל כמובן בהסכמתי אבל ברגע שהייתי לבד בבית הייתי מחפשת את המחבוא של המפתח ואת השוקולדים זה היה מעיין הרס עצמי שכזה

 

[אופירA]

השאלה אם

אמא ידעה לעזור לך להכיל את הבושה, או שהעבירה לך מסר (היא או אחרים במשפחה) שאת לא בסדר בתאווה שלך לשוקולד. השאלה אם קיבלת שוקולד בכמות מוקצבת, והרבה מחמאות על ההתגברות שלך. אי אפשר רק להסתיר מהילדים את השוקולד, ולא להעניק להם את הכוח שהם צריכים כדי להכיל את החולשות שלהם, ו/או לא לאתר את החסרים הרגשיים שלהם ולמלא אותם. אם רק מחסירים את היָתֵר, ולא משלימים את החסר, נוצר ואקום בנפש. ומה עושה ואקום, אנו יודעים... מפעיל לחץ ומקמט...

 

[alt היחיד]

אם רוצים זה אפשרי

אין כזה דבר אי אפשר. הילד רוצה ממתקים? שיהיו רק בידיים של אבא. יש מסיבות? קודם כל יש הבדל גדול בין מסיבות פעם פעמיים בשבוע ובין ממתקים שנמצאים בבית כל היום. ב' במסיבות היא יכולה למנות לעצמה שומרת, או לאכול ים של סלט קודם. אין כזה דבר בלתי אפשרי. זה רק עניין של רצון. ותאמיני לי שאני יודע על מה אני מדבר.

 

[קניידלאך]

אשמח אם תקראי את התגובה שלי

(סתם, כי נראה לי בנאלי לתת כותרת לכל תגובה...) ולענייננו. אני רוצה לומר לך שלא אתן לך עצות/הדרכה או הכוונה. אני לא פסיכולוג ולא בקי גדול בתורת הטבעות וכו'. מה שכן אומר לך, זה שיש לך מזל שאת מורידה יחסית מעט במשקל!! אני מסכי איתך שזה מעט יחסית, ולא נראה לי לעניין לומר "אני ירדתי כך וכך וכו'". זה מעט, אבל טוב לך שכך. ולמה?? כי אני, בניגוד אלייך, הורדתי יפה. נפלא. כ60 ק"ג בשנה וחדשיים, וסגור בסך הכל על 5.5. ויש לי בדיוק את אותן בעיות. בעבודה אני לא אוכל טוב, כי יש כל הזמן לחץ. כדי לאכול ארוחה נורמלית אני צריך לפחות שעה! טז מה טני עושה? אוכל זבל. שוקולד, גלידה, במבה ועוד, אבל יורד במשקל, ומה-זה מבסוט! ואני יודע שזה לא טוב. זה רע. אבל המשקל בצד שלי, אז מה אכפת לי?? לך המשקל מתנהג כשורה! הוא אומר לך: גבירתי הנכבדה! את חייבת לאכול בריא. בלי זה זה לא יעבוד!! תרדי 10 ק"ג בחצי שנה! אם היית יורדת יותר, היית מתפתה להמשיך באורח החיים הזה, כמוני.ככה את תיכנסי לתלם, ותעבדי נכון! אז שיהיה בהצלחה!