שיתוף קטן וטריגר

  • פותח הנושא y8y8
  • פורסם בתאריך

y8y8

New member
שיתוף קטן וטריגר

אח שלי הקטן בן 17 והתחיל כמו כל בני גילו להסתכל על איך שהוא נראה, הוא הולך לחדר כושר כל יום ונראה מצויין. מכירים את זה שהאח הקטן שלכם פתאום מגלה לכם את אמריקה בכלמיני אמירות כמו:" את יודעת ששוקולד זה משמין?" וואלהה. אני יודעת את זה קצת לפני שהיתה לך בר מצווה. אז היום הוא אמר לי- "את רוצה להרזות נכון?" אני: "ברור, איזו אישה לא רוצה להרזות?" הוא:" אז למה את לא עושה פעילות גופנית?" אני:" מה אתה אומרררר???!!! לא ידעתי שצריך לעשות פעילות גופנית כדי להרזות!" הוא:"אז למה את לא עושה?" הוא חושב שאני טיפשה!!! כמה בורות ..כמהה.. כמובן שזו לא אשמתו הוא לא מבין את ההפרעת אכילה שלי והוא לא מבין מה הולך לי בראש והוא לא מבין את ההתנהגות שלי והוא לא מבין שאולי אפילו שנראה לו שיש לי תחת ממש גדול- אולי זה המבנה גוף שלי ואולי אני לא באמת אמורה להרזות? נו באמת. איך אפשר להאשים אותו כשכל מה שהוא רואה מגיל 0 זה רק נשים מושלמות בטלויזיה ובעתונים ועכשיו הוא חושב שאחותו (אני) שאני במשקל מתאים לחלוטין למבנה גוף שלי (באופן האובייקטיבי כמובן) חייבת להרזות איזה 10 קילו כדי להתאים לסטנדרט של עולם התקשורת. גועל נפש. שלא לדבר על כך שהסיבה שכל כך מפריע לי מה שהוא אמר זה בגלל שאולי הפעילות הגופנית באמת חסרה לי ושאני באמת רוצה לחזור להיות פעילה, אפילו שזה אף פעם לא עוזר לי להרזות, אבל זה תמיד מעלה לי את הבטחון העצמי, ותמיד עוזר לי לאכול נכון יותר ומקטין לי את הבולמוסים.. תמיד. אז אולי באמת אני נובחת על העץ הלא נכון.
 
נשמע לי שצריך להפריד

בין כמה לא נעים שהוא אומר דבר כזה [אני לחלוטין הייתי נובחת על מי מהאחים שלי שהיה מעיז להגיד לי כזה דבר] לבין הנקודה שהוא לחץ עליה.... מה מונע ממך לחזור ולעשות ספורט?
 

y8y8

New member
קשה להגדיר

חוסר מוטיבציה כזה.. הייתה תקופה של חודשיים שהייתי עושה הליכה בשילוב ריצה וזה לא גרם לשום שינוי בגוף שלי. וזה מעצבן. כי כל האנשים שאני מכירה מרזים מספורט ורק אני לא. גם מתאמצת וגם לא מקבלת תגמול פיזי, רק נפשי. אבל גם זה משהו. בכל זאת העצלנות..לא יודעת.
 

קולדון

New member
אם זה חסר לך,

פעילות גופנית זה טוב, במידה מסויימת כמובן ולא בהגזמה. זה בריא, וגם משפיע לטובה על מצב הרוח והתחושה הפיזית בגוף. יכול להיות שבחרת את התחום הלא נכון. יש הרבה סוגי ספורט וחלקם מרגישים כמו עונש ומשעממים, זה עניין אישי. אני בחים לא התמדתי בחדרי כושר למינהם, ועכשיו אני כבר מלא זמן מתאמנת ומאמנת ריקוד ואקרובטיקה.. ואין כזה דבר שלא יבוא לי ללכת, אני אפילו לא ממש חושבת על זה שזה ספורט. ובקשר לאח.. לומדים לחיות עם יציאות טריגריות של אנשים, ולומדים גם להבין שזה בכלל לא אישי, ועם הזמן זה פחות מטריד..
 
למעלה