שיתוף על שברון לב
יצאתי עם מישהו 3 חודשים, נתתי את כל מה שיכולתי, הייתי שם כמעט כל יום כי ככה הוא רצה, שכל הזמן נהיה יחד,
במהלך הקשר תמיד היו לו תלונות, וכל הזמן חיפש במה להאשים ובעצם להוריד לי את כל הביטחון העצמי והצליח.
לבסוף הרגשתי שהוא גומר לי כל טיפה של שמחת חיים וכל חלק באישיות שהיתה לי לפני שהכרתי אותו, הוא לא רצה שאיפגש עם חברים לבד ובעצם שלא אעשה שום דבר בלעדיו.
אז התרחקתי קצת, ולאחר שהיינו יחד כל הסופ"ש הקודם, בראשון ובשני לא נפגשנו מבחירה שלי. ביום שלישי הוא רצה ללכת לחברים שלו ואני לא רציתי ללכת לחברים כי לא היה לי מצב רוח
אז הוא החליט שאני אגואיסטית שחושבת רק על עצמי ולא דיבר איתי מאז, כך יצא שלא נפגשנו גם בשלישי רביעי וחמישי , כל השבוע טרחתי לשמור איתו על קשר כדי שלא יחשוב שלא אכפת לי אבל הוא רק הגיב ליצירת הקשר שלי ולא יצר קשר או הציע להיפגש, בשישי הצעתי שנלך יחד לקפה בבוקר כמו שהיינו עושים כל שישי והוא אמר שזה כבר מאוחר מידי ובערב הופיע למסיבה שהיינו אמורים ללכת אליה יחד עם מישהי אחרת.
אני שבורה ומרוסקת מהאכזריות, ובאמת שכרגע פשוט בא לי למות.
יצאתי עם מישהו 3 חודשים, נתתי את כל מה שיכולתי, הייתי שם כמעט כל יום כי ככה הוא רצה, שכל הזמן נהיה יחד,
במהלך הקשר תמיד היו לו תלונות, וכל הזמן חיפש במה להאשים ובעצם להוריד לי את כל הביטחון העצמי והצליח.
לבסוף הרגשתי שהוא גומר לי כל טיפה של שמחת חיים וכל חלק באישיות שהיתה לי לפני שהכרתי אותו, הוא לא רצה שאיפגש עם חברים לבד ובעצם שלא אעשה שום דבר בלעדיו.
אז התרחקתי קצת, ולאחר שהיינו יחד כל הסופ"ש הקודם, בראשון ובשני לא נפגשנו מבחירה שלי. ביום שלישי הוא רצה ללכת לחברים שלו ואני לא רציתי ללכת לחברים כי לא היה לי מצב רוח
אז הוא החליט שאני אגואיסטית שחושבת רק על עצמי ולא דיבר איתי מאז, כך יצא שלא נפגשנו גם בשלישי רביעי וחמישי , כל השבוע טרחתי לשמור איתו על קשר כדי שלא יחשוב שלא אכפת לי אבל הוא רק הגיב ליצירת הקשר שלי ולא יצר קשר או הציע להיפגש, בשישי הצעתי שנלך יחד לקפה בבוקר כמו שהיינו עושים כל שישי והוא אמר שזה כבר מאוחר מידי ובערב הופיע למסיבה שהיינו אמורים ללכת אליה יחד עם מישהי אחרת.
אני שבורה ומרוסקת מהאכזריות, ובאמת שכרגע פשוט בא לי למות.
