שיתוף מיוחד
שלום חברים יקרים
אני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית כבר כ- 10 שנים ויותר. מחשבות טורדניות, נדבקות, מפחידות, דימויי גוף וערך עצמי נמוך, כבר מגיל 12 בערך. ילדות לא קלה אך בעיקר, נפש רגישה מאד, שמושפעת מהר יותר וחזק יותר מאירועים. מעולם לא שיתפתי בפרום OCD, אך לאחרונה החלטתי לעשות כן בעקבות חזרה מסיבית של התסמינים וגם בעקבות קבלה והבנה עצמית חזקים יותר מאיי פעם.
יש לי הרבה מאד לשתף על הדרך שאני עושה בתהליך, על שיטות רבות בהן אני משתדל להתמיד ובעזרתן מתקדם בריפוי ובהתמודדות עם התופעה, ובינהן:
CBT, ספר "הכניעה" של הרב יוסף עובדיה, הספר "די לאובססיה", ובעיקר הרבה מאד חשיפות יזומות והשהיית קומפולסיות. לאחרונה, לאחר טיפול פסיכולוגי, הבנתי כי ה- OCD שלי הינו מנגנון הגנה שבא "להגן" על נפשי מחולשות מסוימות, מ"כלים שבורים של כוחות הלב" כפי שיוסף עובדיה כותב בספרו. לאור זאת, התחלתי לחקור מהן השורשים הפגועים בנפשי עליהן מנסה ה- OCD לגשר, וגיליתי תיבות פנדורה
הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית עוזרת לי מאד אך כמו ברכב, ההתנעה דורשת אנרגיה רבה מאד, שלא תמיד יש בנמצא. בכדי להצליח בדרך ההתנהגותית הדרישה הייתה בעבורי הקרבה, והחלטה נחושה מאד (שמגיע בד"כ מייאוש - הכול או כלום, החלטה על גמילה מצורך בוודאות) ויכולת התמדה רבה. ההקרבה בא לידי ביטוי בחיי באי הימנעות מחרדה גם במצבים שאני רוצה לתפקד וצריך. לא קל!. בתקופות בהן יש לי משאבים נפשיים גדולים יותר, התהליך מצליח יותר.
כיון שקשה לי להתמיד, הכוח המניע אותי בחיים הוא ההבנה. הבנה עמוקה של תופעות (אינדוקציה). חשיפת החלקים הבסיסיים ביותר המרכיבים את הטורדנות הכפייתית שלי הביעו אותי ליכולת להתמודד וליישם את הטכניקות שלמדתי. זאת ועוד, לאור סוג OCD חמקמק שלי שחלק לא מבוטל מהכפייתיות שלו הינה מחשבתית (דיבור פנימי) ולא חיצונית (התנהגות).
אשמח מאד לשתף אותן ואת הלמידה שלי: כיצד להתבונן במחשבות טורדניות, לא לדבר איתן, לנשום ולחייך במקום, להשהות קומפולסיות בכמה דקות ("לעבוד על המוח"), לשנות טקסים, ולבסוף, לאסוף הצלחה אחר הצלחה עד לבניית השריר המנטלי הדרוש בכדי לנפנוף את המחשבות. השריר המנטלי הזה הוא הוא התפתחות אישית ורוחנית שלי. תודה על הקריאה! השמח לתגובות.
שבוע מקסים,
יהונתן
שלום חברים יקרים
אני סובל מהפרעה טורדנית כפייתית כבר כ- 10 שנים ויותר. מחשבות טורדניות, נדבקות, מפחידות, דימויי גוף וערך עצמי נמוך, כבר מגיל 12 בערך. ילדות לא קלה אך בעיקר, נפש רגישה מאד, שמושפעת מהר יותר וחזק יותר מאירועים. מעולם לא שיתפתי בפרום OCD, אך לאחרונה החלטתי לעשות כן בעקבות חזרה מסיבית של התסמינים וגם בעקבות קבלה והבנה עצמית חזקים יותר מאיי פעם.
יש לי הרבה מאד לשתף על הדרך שאני עושה בתהליך, על שיטות רבות בהן אני משתדל להתמיד ובעזרתן מתקדם בריפוי ובהתמודדות עם התופעה, ובינהן:
CBT, ספר "הכניעה" של הרב יוסף עובדיה, הספר "די לאובססיה", ובעיקר הרבה מאד חשיפות יזומות והשהיית קומפולסיות. לאחרונה, לאחר טיפול פסיכולוגי, הבנתי כי ה- OCD שלי הינו מנגנון הגנה שבא "להגן" על נפשי מחולשות מסוימות, מ"כלים שבורים של כוחות הלב" כפי שיוסף עובדיה כותב בספרו. לאור זאת, התחלתי לחקור מהן השורשים הפגועים בנפשי עליהן מנסה ה- OCD לגשר, וגיליתי תיבות פנדורה
הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית עוזרת לי מאד אך כמו ברכב, ההתנעה דורשת אנרגיה רבה מאד, שלא תמיד יש בנמצא. בכדי להצליח בדרך ההתנהגותית הדרישה הייתה בעבורי הקרבה, והחלטה נחושה מאד (שמגיע בד"כ מייאוש - הכול או כלום, החלטה על גמילה מצורך בוודאות) ויכולת התמדה רבה. ההקרבה בא לידי ביטוי בחיי באי הימנעות מחרדה גם במצבים שאני רוצה לתפקד וצריך. לא קל!. בתקופות בהן יש לי משאבים נפשיים גדולים יותר, התהליך מצליח יותר.
כיון שקשה לי להתמיד, הכוח המניע אותי בחיים הוא ההבנה. הבנה עמוקה של תופעות (אינדוקציה). חשיפת החלקים הבסיסיים ביותר המרכיבים את הטורדנות הכפייתית שלי הביעו אותי ליכולת להתמודד וליישם את הטכניקות שלמדתי. זאת ועוד, לאור סוג OCD חמקמק שלי שחלק לא מבוטל מהכפייתיות שלו הינה מחשבתית (דיבור פנימי) ולא חיצונית (התנהגות).
אשמח מאד לשתף אותן ואת הלמידה שלי: כיצד להתבונן במחשבות טורדניות, לא לדבר איתן, לנשום ולחייך במקום, להשהות קומפולסיות בכמה דקות ("לעבוד על המוח"), לשנות טקסים, ולבסוף, לאסוף הצלחה אחר הצלחה עד לבניית השריר המנטלי הדרוש בכדי לנפנוף את המחשבות. השריר המנטלי הזה הוא הוא התפתחות אישית ורוחנית שלי. תודה על הקריאה! השמח לתגובות.
שבוע מקסים,
יהונתן
