שיתוף מחשבות...
מאז שהייתי בכיתה א', היו לי המון מסיבות ימי הולדת. רובן מסיבות פיז'מות. אני מוצאת את עצמי כאן, 11 שנים מאז מהמסיבה הראשונה, מבולבלת.. יום שישי האחרון הייתה לי יומולדת ה17 שלי. ביום שבת הקרובה ישנה המסיבה. הזמנתי 10 בנות וכולן נוצריות. עוד לפני ששלחתי את ההזמנות, התחלתי להתלבט.. כדאי או לא כדאי... בכל אותו זמן גם רצו מולי הזכרונות מהמסיבות הקודמות ובכלל מהביקורים הקודמים של יותר מחברה אחת.. ההיא רבה עם ההיא על המקום שינה... ההיא מרביצה לההיא... ההן לוקחות את הקרקרים שכיבדתי אותם וזורקות אותם באמבטיה.. אותן ההן לוקחות את החרוזים שעמדו ליד המיטה על המדפים ומפזרות אותם על המיטה מתחת לסדין... ההן מרכלות עליי מאחורי הגב.. ההיא מציתה את ההן.. הכל הכל מהשנים הקודמות פתאום חוזר אליי ואני מוצאת את עצמי מפחדת... אז, ממה אני בעצם מפחדת? אני מפחדת שזה יחזור על עצמו. כשהייתי קטנה, ה"חברות" היו עושות לי את הכל הדברים שציינתי למעלה ואני מוצאת את עצמי מנסה להתחמק. עכשיו ההזמנות כבר נשלחו. בנות הודיעו שהן באות אבל, אני בתוכי נשברת לרסיסים. מנסה לעצור את הדמעות. אולי זו טעות? אולי אני צריכה לבטל? אני מוצאת את עצמי שואלת את עצמי המון שאלות... האם זה באמת שווה את זה? אני לא יודעת.. אני מתחילה לחשוב שאולי זו הייתה טעות... אני מנסה לשים את הכל מאחור.. הצלחתי טוב מאוד במשך שנתיים וחצי האחרונים.. אבל, אני לא יודעת עוד כמה זמן אני אוכל להחזיק לפני שאני אקרס לגמריי... אני יודעת שאין לי ממש ממה לחשוש אבל, זה העבר שלי.. העבר שלי היה כזה... המסיבה הזאת היא לא הראשונה שלי כאן, בקנדה.. עשיתי מסיבה לפני שנתיים.. אבל זה היה שונה.. לא יודעת למה.. אולי בגלל שכולן דיברו או הבינו עברית (חוץ מאחת) או שאולי הכל היה אז טרי ולא כ"כ השפיע... זהו רק רציתי לשתף... קרן
מאז שהייתי בכיתה א', היו לי המון מסיבות ימי הולדת. רובן מסיבות פיז'מות. אני מוצאת את עצמי כאן, 11 שנים מאז מהמסיבה הראשונה, מבולבלת.. יום שישי האחרון הייתה לי יומולדת ה17 שלי. ביום שבת הקרובה ישנה המסיבה. הזמנתי 10 בנות וכולן נוצריות. עוד לפני ששלחתי את ההזמנות, התחלתי להתלבט.. כדאי או לא כדאי... בכל אותו זמן גם רצו מולי הזכרונות מהמסיבות הקודמות ובכלל מהביקורים הקודמים של יותר מחברה אחת.. ההיא רבה עם ההיא על המקום שינה... ההיא מרביצה לההיא... ההן לוקחות את הקרקרים שכיבדתי אותם וזורקות אותם באמבטיה.. אותן ההן לוקחות את החרוזים שעמדו ליד המיטה על המדפים ומפזרות אותם על המיטה מתחת לסדין... ההן מרכלות עליי מאחורי הגב.. ההיא מציתה את ההן.. הכל הכל מהשנים הקודמות פתאום חוזר אליי ואני מוצאת את עצמי מפחדת... אז, ממה אני בעצם מפחדת? אני מפחדת שזה יחזור על עצמו. כשהייתי קטנה, ה"חברות" היו עושות לי את הכל הדברים שציינתי למעלה ואני מוצאת את עצמי מנסה להתחמק. עכשיו ההזמנות כבר נשלחו. בנות הודיעו שהן באות אבל, אני בתוכי נשברת לרסיסים. מנסה לעצור את הדמעות. אולי זו טעות? אולי אני צריכה לבטל? אני מוצאת את עצמי שואלת את עצמי המון שאלות... האם זה באמת שווה את זה? אני לא יודעת.. אני מתחילה לחשוב שאולי זו הייתה טעות... אני מנסה לשים את הכל מאחור.. הצלחתי טוב מאוד במשך שנתיים וחצי האחרונים.. אבל, אני לא יודעת עוד כמה זמן אני אוכל להחזיק לפני שאני אקרס לגמריי... אני יודעת שאין לי ממש ממה לחשוש אבל, זה העבר שלי.. העבר שלי היה כזה... המסיבה הזאת היא לא הראשונה שלי כאן, בקנדה.. עשיתי מסיבה לפני שנתיים.. אבל זה היה שונה.. לא יודעת למה.. אולי בגלל שכולן דיברו או הבינו עברית (חוץ מאחת) או שאולי הכל היה אז טרי ולא כ"כ השפיע... זהו רק רציתי לשתף... קרן