שיתוף חוויות מהחג
היינו בירושלים.
טיילנו בעיר המדהימה הזאת.
והסכמנו עם חז"ל, שעשרה קבין של יופי ירדו לעולם
ותשעה מהן לקחה ירושלים.
אור מיוחד נופל על ירושלים.
אפשר להתרשם מהאור, לדוגמא, כאשר מסתכלים
מזרחה, על הר הזיתים וימינה לכיוון ים המלח.
אור דומה, נמצא למשל בתמונות שצייר רמברנט.
וכמו שרמברנט היה מסוגל להפוך את האור הפיזי
שצייר לאור רוחני, כך ירושלים מסוגלת להפוך את
האור הפיזי שנופל עליה לאור רוחני.
דרך אגב, אם הזכרנו את האור הרוחני שבתמונותיו
של רמברנט, תסתקרנו אולי לדעת איך איפיין הרב קוק
את האור המיוחד הזה של רמברנט.
הפסל היהודי מלניקוף מעיד שהרב קוק אמר לו כך:
"כשגרתי בלונדון הייתי מבקר בגלריה הלאומית...
לדעתי רמברנדט היה צדיק... התמונות של רמברנדט
הזכירו לי את מאמר חז"ל על בריאת האור…
מידי פעם בפעם ישנם אנשים גדולים שה' מברך אותם
בראיית אור הגנוז. אני סבור שאחד מהם היה
רמברנדט, והאור שבתמונות שלו הוא הוא האור
שברא ה' בימי בראשית... "
לפי זה גם ירושלים בורכה כנראה באור הגנוז.
בליל שבועות הלכנו לתיקון, שמענו ארבעה הרצאות
גם מתוקות וגם מעוררות מחשבות לגבי תיקון
ממשי במציאות שלנו.
בסיום התיקון, החלטנו לעשות את
ה"עליה לרגל" שלנו.
היה קשה, אך שווה.
לראות את מאות האנשים מכל גווני הקשת,
זורמים לכיוון הכותל המערבי
ולהגיע לרחבת הכותל שהייתה מלאה כולה
אלפים של גברים ונשים, בתוכם המוני צעירים וצעירות
ססגוני ומרהיב. פתאום, ממש לפניך רוקדות נשים במעגל
(מעבר למחיצות הצרות שהציבו רב הכותל
עם חבורת עוזריו השתלטנים) ואני שומע אחת מהן
אומרת אנו רוקדות לאלוהים...
מצד אחד, אני מרגיש את ההגשמה הנוראית
והאולטימטיבית שעושים לרוחניות האינסופית (=לאין
סוף ברוך הוא), מאידך אני מרגיש את המקום הנפשי
שאנשים מפנים בתוכם לאלוהים חי,
כלומר לרוחניות עסיסית, בייתית ומשפחתית.
כל אחד והאלוהים שלו בתוך היחד הגדול
הזה. הביחד הזה בכוחו לייצר את התחושה
שקול המון כקול שדי, שכולנו עם אחד
שיש לו איזה משאת נפש רוחנית
שעוברת אלפי שנים במסורת משותפת.
פרי מגדים
היינו בירושלים.
טיילנו בעיר המדהימה הזאת.
והסכמנו עם חז"ל, שעשרה קבין של יופי ירדו לעולם
ותשעה מהן לקחה ירושלים.
אור מיוחד נופל על ירושלים.
אפשר להתרשם מהאור, לדוגמא, כאשר מסתכלים
מזרחה, על הר הזיתים וימינה לכיוון ים המלח.
אור דומה, נמצא למשל בתמונות שצייר רמברנט.
וכמו שרמברנט היה מסוגל להפוך את האור הפיזי
שצייר לאור רוחני, כך ירושלים מסוגלת להפוך את
האור הפיזי שנופל עליה לאור רוחני.
דרך אגב, אם הזכרנו את האור הרוחני שבתמונותיו
של רמברנט, תסתקרנו אולי לדעת איך איפיין הרב קוק
את האור המיוחד הזה של רמברנט.
הפסל היהודי מלניקוף מעיד שהרב קוק אמר לו כך:
"כשגרתי בלונדון הייתי מבקר בגלריה הלאומית...
לדעתי רמברנדט היה צדיק... התמונות של רמברנדט
הזכירו לי את מאמר חז"ל על בריאת האור…
מידי פעם בפעם ישנם אנשים גדולים שה' מברך אותם
בראיית אור הגנוז. אני סבור שאחד מהם היה
רמברנדט, והאור שבתמונות שלו הוא הוא האור
שברא ה' בימי בראשית... "
לפי זה גם ירושלים בורכה כנראה באור הגנוז.
בליל שבועות הלכנו לתיקון, שמענו ארבעה הרצאות
גם מתוקות וגם מעוררות מחשבות לגבי תיקון
ממשי במציאות שלנו.
בסיום התיקון, החלטנו לעשות את
ה"עליה לרגל" שלנו.
היה קשה, אך שווה.
לראות את מאות האנשים מכל גווני הקשת,
זורמים לכיוון הכותל המערבי
ולהגיע לרחבת הכותל שהייתה מלאה כולה
אלפים של גברים ונשים, בתוכם המוני צעירים וצעירות
ססגוני ומרהיב. פתאום, ממש לפניך רוקדות נשים במעגל
(מעבר למחיצות הצרות שהציבו רב הכותל
עם חבורת עוזריו השתלטנים) ואני שומע אחת מהן
אומרת אנו רוקדות לאלוהים...
מצד אחד, אני מרגיש את ההגשמה הנוראית
והאולטימטיבית שעושים לרוחניות האינסופית (=לאין
סוף ברוך הוא), מאידך אני מרגיש את המקום הנפשי
שאנשים מפנים בתוכם לאלוהים חי,
כלומר לרוחניות עסיסית, בייתית ומשפחתית.
כל אחד והאלוהים שלו בתוך היחד הגדול
הזה. הביחד הזה בכוחו לייצר את התחושה
שקול המון כקול שדי, שכולנו עם אחד
שיש לו איזה משאת נפש רוחנית
שעוברת אלפי שנים במסורת משותפת.
פרי מגדים
