היחיד amir25
New member
שיתוף ושאלות
שלום לכולם אחת הסיבות שאני פונה לכאן היא העובדה שאין לי עם מי לדבר על ה OCD. אני מסתיר את זה חוץ מחבר אחד או שניים טובים שסיפרתי להם וקשה לי להתמודד עם זה לבד. הסביבה שלי: משפחה , חברים כולם נחשבים בריאים מבחינה נפשית או לא מאובחנים ואני לא רוצה שאף אחד ידע בגלל הסטיגמה וכדי לשמור על הפרטיות שלי. הייתי בטיפול קוגנטיבי מאפריל 2007 עד בערך ספטמבר 2008. הטיפול הזה עזר לי להרגיש יותר טוב באותה תקופה ולהוריד את רוב הטקסים שבאו לידי ביטוי במעשים באותה תקופה כמו בדיקות, והעובדה שהייתי חייב שקט מוחלט כדי ללמוד. באותה תקופה הייתי סטודנט בשנה האחרונה של לימודי התואר 1 בפסיכולוגיה שלי ( אירוני משהו
) אני עובד בעבודה רגילה שקשורה גם למרבה האירוניה בתחום של בריאות הנפש. אני לא יודע אם זה קשור למחלה, כנראה שכן, אבל קשה לי עם שינויים ועם עומס. ברגע שנהיה לי עמוס או לחוץ אני מתחיל לעשות תכנון של הזמן ומתחיל להתלבט מה לעשות, מה לא ובאיזה סדר לעשות את הדברים. נראה לי שזה טקסים מחשבתיים. בזמן האחרון התחלתי לעשות הרפיות מדיסק שיש לי וזה עוזר לאותו רגע אבל לא תמיד יש לי כוח או זמן לעשות אותן. אני מרגיש שאני צריך עזרה. אנ מרגיש גם שאם הזמן אני נהיה יותר נוקשה. יש גם את העניין שאני פרפקציוניסט ואיטי. האם אתם מכירים את נושא האיטיות? קראתי בעבר מתישהוא שזה חלק ממחלה. לגבי תרופות: לא לקחתי אף פעם ואני חושש מתופעות הלוואי. אני יותר בגישה של טיפול פסיכולוגי אבל זה עולה הרבה. נראה לכם שבמקרה שלי כדאי לקחת תרופות? מה הניסיון שלכם מבחינת היעילות של תרופות ותופעות הלוואי שלהן? איך אני יכול להשיג טיפול פסיכולוגי בזול? האם יש לכם המלצה על מטפל קוגניטבי התנהגותי בסביבה של רחובות,יבנה, נס ציונה והאזור הזה? באופן כללי אשמח לשמוע תגובות על מה שכתבתי.
שלום לכולם אחת הסיבות שאני פונה לכאן היא העובדה שאין לי עם מי לדבר על ה OCD. אני מסתיר את זה חוץ מחבר אחד או שניים טובים שסיפרתי להם וקשה לי להתמודד עם זה לבד. הסביבה שלי: משפחה , חברים כולם נחשבים בריאים מבחינה נפשית או לא מאובחנים ואני לא רוצה שאף אחד ידע בגלל הסטיגמה וכדי לשמור על הפרטיות שלי. הייתי בטיפול קוגנטיבי מאפריל 2007 עד בערך ספטמבר 2008. הטיפול הזה עזר לי להרגיש יותר טוב באותה תקופה ולהוריד את רוב הטקסים שבאו לידי ביטוי במעשים באותה תקופה כמו בדיקות, והעובדה שהייתי חייב שקט מוחלט כדי ללמוד. באותה תקופה הייתי סטודנט בשנה האחרונה של לימודי התואר 1 בפסיכולוגיה שלי ( אירוני משהו