שיתוף וקבלת עצה

שיתוף וקבלת עצה

אנחנו נשואים כשנתיים ומאז שאני זוכרת את עצמי ואת חמתי , תמיד יש בעיות. קשה להסביר אך אנסה. אני מרגישה שכל פעם מחדש אני מקבלת עקיצות מהצד שלה ולי אסור לענות. כשאני נפתחת אליה ומדברת חופשי , הכל סבבה ופתאום היא יכולה לקבל עלי קריזה שאמרתי משהו לא בסדר ואז יום למחרת טלפון לבעלי הסתה נגדי. אני מאוד חברותית ואיני יכולה להיות אמיתית איתה כי אז אנימקבלת בראש, היא חוקרת אותי לגבי המשפחה שלי וגורמת לי להרגיש לא נעים כשהיא חוקרת.איני רוצה לשקר אותה אך אני מרגישה שאני במבחן כל הזמן. אנחנו גרים רחוק מההורים של בעלי ולכן כביכול אנו לא מתראים הרבה. היא הציעה עזרהכמהפעמים ובעלי לא רוצה עזרה או כביכול טובות, אבל כשפעם אחת נעניתי להצעת העזרה שלה , היא השתפנה וחזרה בה, זה היה קשור לשמור על בני ושאני אצא לעבוד, היא התחרטה אחרי שכבר התקבלתי למקום עבודה. כל שני וחמישי אנחנו לא מדברים איתה ובעלי כן תומך בי ויודע שהיא לא בסדר ואני באמת שלא מסכסכת אני אוהבת משפחתיות וזה מחרפן שזה קורה. היא לא מבינה שכשהיא מתנהגת כך היא מענישה את עצמה כי אז היא לא רואה את הנכד כי אנו לא מתראים. עד היום שתקתי ולא ממש עניתי לכל מני עקיצות. לפני כמה ימים עקצתי אותה בצחוק על יד בעלי וצחקנו בכיף והבנתי שאחכ היא צלצלה אליו והסיתה נגדי. בעלי מצדד אותי כי זה היה בצחוק ולי אסור לצחוק. אני מרגישה שזה גורם להמון מתח ואם פעם נתגרש חס וחלילה זה יהיה בגללה. באמת שאני משתדלת ולפעמים כן אוהבת אותה ושמחה שהיא באה לבקר פעםב.. אבל לפעמים במצבים כאלו איני יודעת מה לעשות.
 

restart2

New member
יצירת שינוי

היי אריאלה 113 החמות לא תשתנה ,אין ביכולתך או בידי בעלך לחנך אותה או לשנות. הדבר היחידי שאתם יכולים - לשנות את דרך התגובה שלכם. להחליט על המסגרת שאתם מוכנים רוצים- ולהפסיק לצפות ממנה לשינוי. חמות ש"מחבלת " בקשר-מתקשרת ומתלוננת על הכלה- הבן שלה יכול להגיב שונה. לדוגמא בחוש הומור. או לא לתת פתח לשיח כזה- או לא לאפשר בקורת. נראה שאת חוששת מתגובותיה ומנסה לרצות... את למדת אותה. אל תדריכי על יבלות. לא ממליצה לשקף לה התנהגות. לשים גבולות ניתן גם כשמגיעה עקיצה לומר אותנטית - לא נעים לי לשמוע דברייך ולקצר השהות. לעיתים תגובה מיידית תאפשר לצדדים לשקול בעתיד... בהצלחה
אירית
 

mykal

New member
אולי עוד זוית ראיה,

אני בהחלט מבינה את העלבון שלך, אבל השאלה אם באמת היא מתכונת להעליב-- או שהיא 'חושבת' שכך היא 'סחבקית' 'צעירה' 'קולית' והיא עשה זאת מהמקום הזה? רק שהיא חסרת טאקט, והמערכת ביניכן לא כזו קרובה, לכן זה מתקבל מצידך כעלבון, ואז ממש טוב שבעלך לצידך--אבל מהצד שלה זה מרגיש כמו 'מחנה'. ואז בלי משים יצאתם לקרב. השאלה היא אם ניתן לשבת יחד ולדבר, ולומר לה לא נוחה לי צורת הדיבור הזו. אני לא אחזיר לך כי את מבוגרת ממני, אבל לא רוצה להעלב ממך. אני לא מעליבה. וללכת לשיחה דוקא רק את והיא--בלי בעלך. ולנסות לישר קו. ולסכם איתה --שכשתאמר שוב משפט כזה תעשינה סימן.כדי שתבין על מה את מדברת. ולשני ענינים נוספים שהעלית 1) היא מדברת נגדך אצל בעלך, שיאמר--לא רוצה לשמוע. 2)וכשהיא שואלת אותך--שאלות על משפחתך או על נושאים שאיך מעונינת, אומרים מפורש. עזבי, לא חשוב ולא קשור. לא מוכרחים לענות 'ולספק את הסחורה'
 
אז ככה

בעלי יודע מה הסחורה.. מי זו אמא שלו. אני הרבה פעמים רציתי ליזום פגישה או לצלצל ולפתוח את הקלפים ולומר מה אני חושבת ולנסות להבין למה זה קורה אך בעלי אסר עלי. הוא לא רוצה שאכנס איתה לכל מני שיחות כאלו. אולי הוא חושש שאעלב. היה פעם שהיא צלצלה אליו כאילו בתלונה עלי, ואז הוא שאל אותי אם זה נכון. רציתי למות, היא סתם הסיקה מסקנות ויצרה את המסקנה כמשהו אמיתי. איך אסביר? קורה מצב, היא מסיקה מסקנה והיא מאמינה שהמצב הזה נכון אבל בשלילי. אני לא רוצה לתת דוגמאות כי איני רוצה להחשף יותר מדי. אחרי שהיא התלוננה עלי, צלצלתי אליה והיא התחילה לצעוק ולהרים את הקול כמו לריב וגם אני עשיתי זאת ואני שאוהבת שלום, בסופו של דבר אחרי מה שהיה לי לומר, אמרתי טוב כאילו התרפסתי כדי שתרגע.
 
תסבירי למה אם בעלך תומך בך

את חושבת שתתגרשו בגללה, ולמה יש מתח? תעני לה, היא מרגישה שאת הולכת לידה על ביצים ולגמרי מנצלת את זה, אמרת שבעלך ממילא תומך בך ובכל מקרה אם הוא לא מתערבת כשהיא עוקצת אותך (למה לא?) אז שלא יתערב כשאת עונה לה. מה שכן, את לא צריכה לרדת לרמה שלה - אלא רק להיות את עצמך. גם אבא שלי אוהב לעקוץ. כשהייתי צעירה יותר עניתי לו תשובה ממש מצחיקה שמחקה לו מיידית את החיוך מהפנים, אני אבא שלך ואת לא יכולה לדבר אלי כך. אז היא לא אמא שלך, אבל יש דברים שאסור לומר גם אם עקצו אותך, ויש דברים שמותר להגיד גם אם לא עקצו אותך. תבחיני בין השניים, תנשכי את השפתיים כשצריך ותהיי עצמך כשאפשר. בכל הפעמים שהיו מתיחויות או אישיוז סביב משפחת בעלי, בחיים לא חשבתי שזה יוביל לגירושין - מאיפה באה לך המחשבה הזו?
 
מאחר ואת מספרת

שאת מקבלת את תמיכתו של בעלך, היתי "מבקשת את רשותו" לא להשתתף בסיטואציות האלו יותר. היא עוקצת אותך תגידי לה - לא נעים לי להמשיך להשתתף בשיחה הזו יותר. וקומי וצאי מהחדר. היא מתקשר לנסות לסכסך שבעלך יענה לה - לא מעוניין לנהל שיחות על אשתי. יש לך בעיה איתה תפתרי אותה בעצמך. היא מבקרת אותך ואת התנהגותך- תגידי לה שאין לך מה להגיב ושאם יש לה בעיה איתך אז לא תגיעי לבקר ותחסכי לה עוגמת נפש. לא כתבת כמה זמן את נשואה/מכירה אותה. אבל מגיע זמן שבו מוותרים. מפסיקים לנסות להיות חברותי, לא עונים לגבי המשפחה שלך. לא צריך לשקר. פשוט צריך לענות בתשובות של כן ולא ולהתעסק בדברים אחרים. לקבל סמסים בזמן שיחה לא רצויה זה נחמד מאוד.
 
מעצבן אותי שהיא חושבת

עלי דברים שהם לא נכונים. נכון שזו הבעיה שלה אבל זה מציק. היא לא יכולה להשתנות, היא אחת שתמיד יהיה לה מה לומר ותבקר. את עצמה היא לא תבקר. אם אתה לא מתנהג לטעמה אתה לא בסדר. היא עכשיו רוצה להפגש עם בעלי , כי הוא לא מדבר איתה. שם היא תטיח האשמות והוא יקשיב. היא רוצה להשלים איתו כביכול ובטח לומר את כל מה שהיא חושבת עלי. בגלל שעקצתי אותה פעם אחת עכשיו אני לא בסדר. היא תמצא עוד הרבה דברים לא בסדר והיא תאמר את זה בפגישה. אני חושבת שלא כדאי שהוא יפגש איתה למטרה הזו. אם היא אנושית ואשה שרוצה שלום אז למה היא לא יוזמת פגישה ששלושתינו ניווכח בה? כדי שהם יפגשו? יש לנו ארוע עוד איזה חודש והיא רוצה להרגיש נעים ולכן רוצה כאילו להלבין עניינים כדי שידבר איתה.
 
מה בעלך חושב?

אני חושבת שחשוב מאוד שהוא יתעקש שהפגישה תהיה בין שלושתכם (בד"כ אני לא חושבת שצריך לכלול אותך בכל שיחה, גם אם היא נוגעת אליכם כזוג). השאלה היא מה בעלך חושב? אבנים שחקו מים, גם אם הוא מעריץ אותך, לשמוע אדם חשוב לו מלכלך עליך שוב ושוב ושוב בסוף ישפיע עליו, בצורה כזו או אחרת.
 
בעלך

לא חייב לרוץ אליה כמו כלבלב ובטח ובטח לא צריך לשבת שם ולספוג האשמות. אין לו עמוד שדרה? יש להתנות את הקשר הטוב והחם מצידכם איתה בהתנהגות זהה מהצד שלה. ובעלך צריך לתמוך בך בקול רם ולסרב לשמוע תלונות עליך. יש לנו דפקט שאנחנו תמיד רוצים שיאהבו אותנו ויקבלו אותנו ויעריכו אותנו. אבל לצערנו זה לא תמיד המצב. מאוד קשה לחיות עם התחושה של למה היא חושבת עלי כך וכך? אבל לפעמים לנסות לשכנע אותה שאת שוה יותר זו מלחמה בטחנות רוח. דרוש שכנוע עצמי ועבודה פנימית של להרגע, ולהתעלם אבל זה שווה בסוף.
 
הם עומדים להפגש

שניהם עם האחות..איני מבינה למה צריך מגשרת. בעלי בהתחלה לא רצה אך אחותומשכנעה אותו שכדאי להפגש שלושתם עם האמא. בעלי אמר שיבוא בתנאי שלא ידברו עלי, לא נראה לי שזה יצליח. היא תדבר מה הוא יסתום לה את הפה. אני רוצה להבהיר שהבן והאם לא ממש ביחסים טובים אז יכול להיות שהיא רוצה להסביר לו מה מפריע לה איתו, איתנו. אין לי מושג זה מפחיד אותי.
 
בדיוק כך

אם הם ידברו עליך בעלך צריך לסתום לה את הפה. איך. לקום וללכת. שלום שלום. יש להציב גבולות מאוד מאוד ברורים בשיחות כאלו, בהכרת המשתתפים, בטח במקרה של סכסוך.
 
למעלה