שיתוף ( אולי טריגר)
האמת, שרציתי לשתף אותכן ואותכם אנשי הפורום, במשהו מאד אישי ומאד קשה שאני חיי איתו כל חיי. זה משהו שאני לא מאחל לאף אחד כי זה גורם לרגשות איומים. אנסה להיות רגיש כמה שאפשר בבחירת המילים. יש לי תחושה שזה לא יתפרסם וחבל כי זה חשוב לי וחשוב לשיח הציבורי לדעתי. אני בחור לכאורה נורמטיבי אך גם סובל מבעיות נפשיות. בעיקר דיכאון , חרדות ומחשבות לא רציונליות אימפולסיביות שלא ממש בשליטתי. וזה ממש על קצה המזלג. כילד ונער הייתי מאד מאד תמים ומאד שקט ומופנם. היה לי גם כוחות חיוביים - הגנתי על החלשים ושאפתי תמיד שיהיה צדק. באמת שהיו לי תכונות טובות , למשל, רגישות מאד גבוהה לזולת וחוסר יכולת לפגוע באדם! היכולת להיכנס לנעליים של האחר ולקבל דיעות שהם לא שלי! היכולת לגרום לבן אדם להרגיש טוב עי חיוך וכמה מילים. התשוקה לתת ולעזור! הרצון שהחלשים יהיו שווים לחזקים, כלומר התנגדות לחוסר צדק! ויש עוד תכונות ויכולות שלא אזכיר עתה. בו נאמר שהייתי בחור מיוחד מאד והייתי מלא בקסם אישי מהפנט! וזה לא יהיר, אני פשוט מודע למי שהייתי וקצת נשאר מזה היום. אך אם כל זאת, עמוק בפנים התקיימה בתוכי צעקה גדולה של תסבוך ובילבול רב לגבי נושאים רבים. אחד מהתסבוכים שלי היה ההרגשה שאני לא נראה טוב למרות שכן נראיתי טוב והוחמאתי על כך כל חיי. זה תסביך שגרם לי לעשות דיאטות ולהסתכל במראה כל הזמן. הסיבה שאני האמנתי שלא הייתי יפה זה בגלל שאני נמוך ושמנמן במקצת. לפחות חשבתי שאני שמן גם אם אני היחיד שראה זאת. הייתי דוקא ילד נער ובחור נאה מאד , ולפעמים גם ראיתי את זה וכל הביטחון העצמי שלי עלה לשמיים אך התחושה של נמוך ושמן הוריד ממני את הביטחון בכל סיטואציה חברתית וגרם לי להרגיש שאני לא ״גבר״. שאני חלש. שאני נקבה.
עוד סיבה שהרגשתי ככה זה כי הייתי עולה חדש, ילד טוב ומתוק שלא פוגע בזבוב, נאיבי מאד, שקט, רגיש בטירוף, אוהב שלום ושונא רוע וויכוחים וצעקות ואנרגיה שלילית.,היה לי חוסר בידע כללי,היו לי לקויות למידה ועוד...
החברים מאד אהבו אותי וצחקו עלי ואיתי כל הזמן. אך בגלל שהייתי כל כך רגיש אני נפגעתי המון, למרות שזה היה תמיד מתוך צחוק ולא על מנת לפגוע.
התחושה הזאת עשתה לי רע וגם נפגעתי כל הזמן מבפנים. על מנת להיות שמח,נלחמתי לבנות חומות נגד זה. בפסיכולוגיה קוראים לזה - מנגנון הגנה. התחושה הזאת של פחד לדבר בפני אנשים ומה הם יגיבו או יחשבו עלי הקטינה את הביטחון העצמי שלי ונמנעתי להגיד את מה שיש לי על הראש. הפחד להיות ״אני״ בתוך קבוצת אנשים הפכה להיות איום יומיומי שגרם לי לרגשות שליליות. בגלל זה , עם השנים, נהייתי קשוח יותר, פחות עדין ופחות תמים. הפכתי מבן אדם טוב לב ואכפתי ורגיש ואוהב שלום ושונא חוסר צדק לבן אדם ביקורתי וקרבי וגם אגריסיבי. הפכתי מאדם שליו ואוהב אדם לאיש חם מזג ושונא אדם.
בגדול, כדי לא להיפגע נהייתי יותר מאצ׳ו מן. ניסיתי להיות יותר גבר ויותר רע באופי, רק ככה הייתי יכול להגיב בזמן לאיומים ולהיפגע פחות. אבל זה לא הספיק, ובכל זאת במשך כל חיי הרגשתי מאוים ליד אנשים. בתיכון למשל, הייתי נמנע מלעמוד ליד גברים גבוהים ממני כי זה נתן לי תחושה שאני ילד קטןאו בחורה(לא גברי).
האמת, עד היום אני מתפלא ומוחמא כשמציגים אןתי בלשון זכר. כשמישהי אומרת ״אתה״!!! אני אפילו קצת מופתע! זה כי כל חיי הרגשתי לא זכר בתכונות אופי שלי ואפילו בגוף שלי. הבעיה הזאת גרמה לי להרגיש מאוים ליד בנות עד כדי כך שהרגשתי שאני גם חלש פיזית מהן. כשהייתי הולך ברחוב ורואה מישהי גבוהה ממני או שמנה קצת- הייתי מרגיש שהיא גדולה וחזקה ממני וזה היה מעצים את הרצון שלי להוכיח שאני כן גבר- חזק וגדול כמו כל הגברים. כמו שגבר צריך להיות. יותר חזק מנשים זה בטוח.
כמובן, שהמחשבות שלי לא היו מציאותיות כי הייתי דוקא בחור חזק, אתלטי, מקובל ואהוב רוב חיי, אבל ככה הרגשתי, רק בגלל המראה שלי. האמת שלא רק בגלל המראה , גם האופי ה״נשי״ שלי היה חלק גדול מהתסבוך. והדיכאונות וחרדות גם לא עזרו.
אבל שוב, הרוב היה בראש שלי ללא ספק בכלל. היום, המודעות העצמית שלי מאד מאד גבוהה. משהו נדיר ביותר.
הדרך שלי להתמודד עם האיום היה לצאת או לברוח מהסיטואציה המאיימת או לחפש את הכוח הגברי ולהוכיח לעצמי שאני כן גבר. רציתי בתוכי לראות שגבר יותר חזק מאישה כדי להיות בטוח בגבריות שלי. המוזר הוא, שלעולם לא נגעתי בצורה לא תקינה באישה למרות שרציתי להרגיש בעמדת כוח בגלל הצורך הזה להרגיש שאני גבר. לא רק זה, אבל כל חיי הייתי ביישן ומפוחד מבנות ולא הייתי מעיז לדבר לא יפה או לא לכבד אישה. לא הייתי שובניסט בכלל, אולי קצת צחוקים אבל בטח לא שובינסט שונא נשים כמו שנהפכתי להיות בשנים האחרונות. ( בגלל הנפש הלא בריא שלי וכמה אירועים בחיי) .
אבל למרות שלא הראיתי זאת בחוץ, כן רציתי שגברים אחרים ישפילו נשים עם הכוח שלהם. שהתודעה שהגבר הוא החזק והאישה היא החלשה יהיה ברורה לכולם. עד היום, יש לי משיכה חולנית לכאורה, שאני מחפש לראות או לשמוע על נשים שהושפלו, כולל אונס והטרדה. לא שאני באמת רוצה שיאנסו מישהי, אלא זה הדרך שמחזירה לי את הגבריות שלי שנפגעה. זה הצורך שלי להרגיש גבר. זה הדרך לתקן את הגבריות שנרמסה. האישה צריכה להיות נשית כדי שארגיש שאני גבר, כי ככל שאישה יותר דומה לגבר זה עוד יותר רומס את הגבריות שלי. ברור לי שיש נשים וגברים שונים ושזה לא דרך נכונה להסתכל ושאני לא צריך בכלל להיות מאוים ושזה נובע מהבעייה הנפשית שלי!
זה הכל נובע מהתסביך שניסיתי להסביר. לצערי, זה הפך להרגל מחשבה ואף גרם לי לשנוא נשים פמיניסטיות בשנים האחרונות. רק רציתי להראות צד קצת שונה של המטבע. אינני מצדיק פגיעה,אונס או הטרדה ובאמת שאני לא רוצה או מסוגל להשפיל אך אחת. לאמר את האמת, יש לי חרדת ביצוע בכל מה שקשור למין. כלומר אני סוג של א- מיני. וזה הוכח לי בעיקר מהחברה האחרונה, ששכנעה אותי ללכת לרופאים כדי שנוכל לקיים יחסים. אבל זה לא עבד. ונהניתי לחבק אותה יותר מלעשות דברים מיניים איתה. ברור לי שהחרדה קשור לכל התסביך שיש לי עם מין ונשים וגם עם הביטחון העצמי הירוד והבעיות עם הגוף שלי . אני מודע לכך שיש לי בעיה עם כל הנושא הזה. רק עוד משהו מוזר שמראה שאני לא אנס ולא אנס בפוטנציה...קודם כל , לעולם לא התחלתי או הטרדתי בחורה . בעצם כן התחלתי עם בנות אבל בצורה מכבדת. עוד דבר, כשרציתי לגעת במישהי תמיד ביקשתי רשות לגעת ותמיד הייתי עדין לצרכיה!
והינה האירוניה הגדולה ביותר- מגיל ההתבגרות וגם היום מה שהדליק אותי או חירמן אותי, להפתעתי, היה נשים חזקות מגברים שהן אלו שמשפילות גברים. (אה וכמובן לסביות) ממש ככה, נשים שנראים כמו גברים גופנית אך נשיים גם. עד כדי כך שהתחרמנתי מנשים שאונסות בכוח גברים. כן כן, ממש אונסות אותנו. קיבלתי סיפוק מנשים חזקות. ההפך הגמור וסוג של סתירה למחשבות הלא מיניות. אז משהו פה תמיד היה דפוק וזה מצב של טיפול נפשי ולא כלא לבהמה חסר רגישות. מקווה שתפרסמו את זה. ושזה יהפוך לנושא שאפשר להתייחס בצורה בוגרת ולדבר עליו גם מהזוית שלי. זה נושא כאוב מכל מיני בחינות וקשה ביותר לדבר על וגם מפחיד לדבר על זה, בטח אם יש בחדר נשים רגישות או פמניסטיות. אך זה נושא חשוב ביותר לעלות על הפרק ואני בטוח שעוד חווים דברים דומים.
שוב! שיהיה ברור! אני לא אנס ולעולם לא דמיינתי לאנוס! אני גם לא מסוגל לאנוס גם אם רציתי. אני שובניסט הרבה יותר ממה שהייתי פעם ולצערי מאד מיואש ומאוכזב מיחסים עם נשים. למרות שחשוב שאציין שקשה לי עם כל המינים.
אגב, אני בטיפול פסיכולוגי כל חיי. וגם מדבר ומנסה לטפל על הנושא החשוב הזה בטיפול ואכן התקדמתי המון. זה ממש על קצה המזלג. מקווה שתהיה טיפה יותר הבנה, אפילו עי נשים שעברו הטרדות או גרוע מכך. ושתנסו להבין שזה מורכב מאד אצלי ובכלל עניין אותי לדעת עם יש עוד גברים עם התסביך הזה שיש לי.
פעם אחרונה שדיברתי פה זה הפך לקרב דם של צעקות ומלא ירידות וזה באמת לא הייתה המטרה שלי אז מקווה שהייתי יותר ברור עכשיו. החלטתי לדבר כי זה נושא שמציק לי מאד וזכותי, כמו כולם פה לבקש עזרה או להביע דיעה או לשתף תחושה כמו כולם פה כי בסוף אני סובל מכל זה בגלל בעיות שהם נפשיות וואין הרבה מקומות שרגישים מספיק בשביל להכיל דברים כאלה שהם מסובכים ופסיכיים כמו המקום הזה. אז תודה שנתתם לי במה ואשמח לתגובות בעניין אבל בבקשה בלי לתקוף אותי כי גם לי מגיע להרגיש טוב ובטוח. יום טוב, נעם
האמת, שרציתי לשתף אותכן ואותכם אנשי הפורום, במשהו מאד אישי ומאד קשה שאני חיי איתו כל חיי. זה משהו שאני לא מאחל לאף אחד כי זה גורם לרגשות איומים. אנסה להיות רגיש כמה שאפשר בבחירת המילים. יש לי תחושה שזה לא יתפרסם וחבל כי זה חשוב לי וחשוב לשיח הציבורי לדעתי. אני בחור לכאורה נורמטיבי אך גם סובל מבעיות נפשיות. בעיקר דיכאון , חרדות ומחשבות לא רציונליות אימפולסיביות שלא ממש בשליטתי. וזה ממש על קצה המזלג. כילד ונער הייתי מאד מאד תמים ומאד שקט ומופנם. היה לי גם כוחות חיוביים - הגנתי על החלשים ושאפתי תמיד שיהיה צדק. באמת שהיו לי תכונות טובות , למשל, רגישות מאד גבוהה לזולת וחוסר יכולת לפגוע באדם! היכולת להיכנס לנעליים של האחר ולקבל דיעות שהם לא שלי! היכולת לגרום לבן אדם להרגיש טוב עי חיוך וכמה מילים. התשוקה לתת ולעזור! הרצון שהחלשים יהיו שווים לחזקים, כלומר התנגדות לחוסר צדק! ויש עוד תכונות ויכולות שלא אזכיר עתה. בו נאמר שהייתי בחור מיוחד מאד והייתי מלא בקסם אישי מהפנט! וזה לא יהיר, אני פשוט מודע למי שהייתי וקצת נשאר מזה היום. אך אם כל זאת, עמוק בפנים התקיימה בתוכי צעקה גדולה של תסבוך ובילבול רב לגבי נושאים רבים. אחד מהתסבוכים שלי היה ההרגשה שאני לא נראה טוב למרות שכן נראיתי טוב והוחמאתי על כך כל חיי. זה תסביך שגרם לי לעשות דיאטות ולהסתכל במראה כל הזמן. הסיבה שאני האמנתי שלא הייתי יפה זה בגלל שאני נמוך ושמנמן במקצת. לפחות חשבתי שאני שמן גם אם אני היחיד שראה זאת. הייתי דוקא ילד נער ובחור נאה מאד , ולפעמים גם ראיתי את זה וכל הביטחון העצמי שלי עלה לשמיים אך התחושה של נמוך ושמן הוריד ממני את הביטחון בכל סיטואציה חברתית וגרם לי להרגיש שאני לא ״גבר״. שאני חלש. שאני נקבה.
עוד סיבה שהרגשתי ככה זה כי הייתי עולה חדש, ילד טוב ומתוק שלא פוגע בזבוב, נאיבי מאד, שקט, רגיש בטירוף, אוהב שלום ושונא רוע וויכוחים וצעקות ואנרגיה שלילית.,היה לי חוסר בידע כללי,היו לי לקויות למידה ועוד...
החברים מאד אהבו אותי וצחקו עלי ואיתי כל הזמן. אך בגלל שהייתי כל כך רגיש אני נפגעתי המון, למרות שזה היה תמיד מתוך צחוק ולא על מנת לפגוע.
התחושה הזאת עשתה לי רע וגם נפגעתי כל הזמן מבפנים. על מנת להיות שמח,נלחמתי לבנות חומות נגד זה. בפסיכולוגיה קוראים לזה - מנגנון הגנה. התחושה הזאת של פחד לדבר בפני אנשים ומה הם יגיבו או יחשבו עלי הקטינה את הביטחון העצמי שלי ונמנעתי להגיד את מה שיש לי על הראש. הפחד להיות ״אני״ בתוך קבוצת אנשים הפכה להיות איום יומיומי שגרם לי לרגשות שליליות. בגלל זה , עם השנים, נהייתי קשוח יותר, פחות עדין ופחות תמים. הפכתי מבן אדם טוב לב ואכפתי ורגיש ואוהב שלום ושונא חוסר צדק לבן אדם ביקורתי וקרבי וגם אגריסיבי. הפכתי מאדם שליו ואוהב אדם לאיש חם מזג ושונא אדם.
בגדול, כדי לא להיפגע נהייתי יותר מאצ׳ו מן. ניסיתי להיות יותר גבר ויותר רע באופי, רק ככה הייתי יכול להגיב בזמן לאיומים ולהיפגע פחות. אבל זה לא הספיק, ובכל זאת במשך כל חיי הרגשתי מאוים ליד אנשים. בתיכון למשל, הייתי נמנע מלעמוד ליד גברים גבוהים ממני כי זה נתן לי תחושה שאני ילד קטןאו בחורה(לא גברי).
האמת, עד היום אני מתפלא ומוחמא כשמציגים אןתי בלשון זכר. כשמישהי אומרת ״אתה״!!! אני אפילו קצת מופתע! זה כי כל חיי הרגשתי לא זכר בתכונות אופי שלי ואפילו בגוף שלי. הבעיה הזאת גרמה לי להרגיש מאוים ליד בנות עד כדי כך שהרגשתי שאני גם חלש פיזית מהן. כשהייתי הולך ברחוב ורואה מישהי גבוהה ממני או שמנה קצת- הייתי מרגיש שהיא גדולה וחזקה ממני וזה היה מעצים את הרצון שלי להוכיח שאני כן גבר- חזק וגדול כמו כל הגברים. כמו שגבר צריך להיות. יותר חזק מנשים זה בטוח.
כמובן, שהמחשבות שלי לא היו מציאותיות כי הייתי דוקא בחור חזק, אתלטי, מקובל ואהוב רוב חיי, אבל ככה הרגשתי, רק בגלל המראה שלי. האמת שלא רק בגלל המראה , גם האופי ה״נשי״ שלי היה חלק גדול מהתסבוך. והדיכאונות וחרדות גם לא עזרו.
אבל שוב, הרוב היה בראש שלי ללא ספק בכלל. היום, המודעות העצמית שלי מאד מאד גבוהה. משהו נדיר ביותר.
הדרך שלי להתמודד עם האיום היה לצאת או לברוח מהסיטואציה המאיימת או לחפש את הכוח הגברי ולהוכיח לעצמי שאני כן גבר. רציתי בתוכי לראות שגבר יותר חזק מאישה כדי להיות בטוח בגבריות שלי. המוזר הוא, שלעולם לא נגעתי בצורה לא תקינה באישה למרות שרציתי להרגיש בעמדת כוח בגלל הצורך הזה להרגיש שאני גבר. לא רק זה, אבל כל חיי הייתי ביישן ומפוחד מבנות ולא הייתי מעיז לדבר לא יפה או לא לכבד אישה. לא הייתי שובניסט בכלל, אולי קצת צחוקים אבל בטח לא שובינסט שונא נשים כמו שנהפכתי להיות בשנים האחרונות. ( בגלל הנפש הלא בריא שלי וכמה אירועים בחיי) .
אבל למרות שלא הראיתי זאת בחוץ, כן רציתי שגברים אחרים ישפילו נשים עם הכוח שלהם. שהתודעה שהגבר הוא החזק והאישה היא החלשה יהיה ברורה לכולם. עד היום, יש לי משיכה חולנית לכאורה, שאני מחפש לראות או לשמוע על נשים שהושפלו, כולל אונס והטרדה. לא שאני באמת רוצה שיאנסו מישהי, אלא זה הדרך שמחזירה לי את הגבריות שלי שנפגעה. זה הצורך שלי להרגיש גבר. זה הדרך לתקן את הגבריות שנרמסה. האישה צריכה להיות נשית כדי שארגיש שאני גבר, כי ככל שאישה יותר דומה לגבר זה עוד יותר רומס את הגבריות שלי. ברור לי שיש נשים וגברים שונים ושזה לא דרך נכונה להסתכל ושאני לא צריך בכלל להיות מאוים ושזה נובע מהבעייה הנפשית שלי!
זה הכל נובע מהתסביך שניסיתי להסביר. לצערי, זה הפך להרגל מחשבה ואף גרם לי לשנוא נשים פמיניסטיות בשנים האחרונות. רק רציתי להראות צד קצת שונה של המטבע. אינני מצדיק פגיעה,אונס או הטרדה ובאמת שאני לא רוצה או מסוגל להשפיל אך אחת. לאמר את האמת, יש לי חרדת ביצוע בכל מה שקשור למין. כלומר אני סוג של א- מיני. וזה הוכח לי בעיקר מהחברה האחרונה, ששכנעה אותי ללכת לרופאים כדי שנוכל לקיים יחסים. אבל זה לא עבד. ונהניתי לחבק אותה יותר מלעשות דברים מיניים איתה. ברור לי שהחרדה קשור לכל התסביך שיש לי עם מין ונשים וגם עם הביטחון העצמי הירוד והבעיות עם הגוף שלי . אני מודע לכך שיש לי בעיה עם כל הנושא הזה. רק עוד משהו מוזר שמראה שאני לא אנס ולא אנס בפוטנציה...קודם כל , לעולם לא התחלתי או הטרדתי בחורה . בעצם כן התחלתי עם בנות אבל בצורה מכבדת. עוד דבר, כשרציתי לגעת במישהי תמיד ביקשתי רשות לגעת ותמיד הייתי עדין לצרכיה!
והינה האירוניה הגדולה ביותר- מגיל ההתבגרות וגם היום מה שהדליק אותי או חירמן אותי, להפתעתי, היה נשים חזקות מגברים שהן אלו שמשפילות גברים. (אה וכמובן לסביות) ממש ככה, נשים שנראים כמו גברים גופנית אך נשיים גם. עד כדי כך שהתחרמנתי מנשים שאונסות בכוח גברים. כן כן, ממש אונסות אותנו. קיבלתי סיפוק מנשים חזקות. ההפך הגמור וסוג של סתירה למחשבות הלא מיניות. אז משהו פה תמיד היה דפוק וזה מצב של טיפול נפשי ולא כלא לבהמה חסר רגישות. מקווה שתפרסמו את זה. ושזה יהפוך לנושא שאפשר להתייחס בצורה בוגרת ולדבר עליו גם מהזוית שלי. זה נושא כאוב מכל מיני בחינות וקשה ביותר לדבר על וגם מפחיד לדבר על זה, בטח אם יש בחדר נשים רגישות או פמניסטיות. אך זה נושא חשוב ביותר לעלות על הפרק ואני בטוח שעוד חווים דברים דומים.
שוב! שיהיה ברור! אני לא אנס ולעולם לא דמיינתי לאנוס! אני גם לא מסוגל לאנוס גם אם רציתי. אני שובניסט הרבה יותר ממה שהייתי פעם ולצערי מאד מיואש ומאוכזב מיחסים עם נשים. למרות שחשוב שאציין שקשה לי עם כל המינים.
אגב, אני בטיפול פסיכולוגי כל חיי. וגם מדבר ומנסה לטפל על הנושא החשוב הזה בטיפול ואכן התקדמתי המון. זה ממש על קצה המזלג. מקווה שתהיה טיפה יותר הבנה, אפילו עי נשים שעברו הטרדות או גרוע מכך. ושתנסו להבין שזה מורכב מאד אצלי ובכלל עניין אותי לדעת עם יש עוד גברים עם התסביך הזה שיש לי.
פעם אחרונה שדיברתי פה זה הפך לקרב דם של צעקות ומלא ירידות וזה באמת לא הייתה המטרה שלי אז מקווה שהייתי יותר ברור עכשיו. החלטתי לדבר כי זה נושא שמציק לי מאד וזכותי, כמו כולם פה לבקש עזרה או להביע דיעה או לשתף תחושה כמו כולם פה כי בסוף אני סובל מכל זה בגלל בעיות שהם נפשיות וואין הרבה מקומות שרגישים מספיק בשביל להכיל דברים כאלה שהם מסובכים ופסיכיים כמו המקום הזה. אז תודה שנתתם לי במה ואשמח לתגובות בעניין אבל בבקשה בלי לתקוף אותי כי גם לי מגיע להרגיש טוב ובטוח. יום טוב, נעם