אני יודע שאני יוצא סוג של מפלצת, אבל..
לפני שאני אתחיל במה שאני רוצה לרשום, אגיד ש-מעולם- לא השתמשתי בשום של אלימות כלפי נשים ומעולם לא הכרחתי בחורה לעשות דברים כנגד רצונה.
הנקודה (בה' הידיעה) הכי רגישה אצלי סביר להניח היא התעללויות מיניות ואונס וזה משהו שמסוגל להוריד אותי מהפסים.
ועכשיו, בלי לשפוט בבקשה:
ממש נהנתי מהסרט.
אפילו חייכתי כמה פעמים (אם להיות ספציפי? בקטע עם המצ'טה, עם השיניים של מהשמה ובמיוחד בקטע עם האח - זה היה ממש אבל ממש צפוי).
ולמה זה? כי עם כל המודעות והמודרניזציה כביכול - לא שכחתי שאנחנו בסה"כ יונקים. ויונקים לפעמים עושים דברים מזעזעים בשביל לשרוד או בשביל לספק לעצמם את הצרכים הכי בסיסיים שיש (ע"ע סקס)
ולטעמי, בדיוק לשם הם כיוונו. בואו נסתכל על השואה לרגע - פאקינג יהודים רצחו, אנסו ואכלו (!) אחד את השני - וזו המציאות, זה לא סרט אימה.
מה שכן? הם הלכו טיפה רחוק מדיי עם התינוק לטעמי. אבל מכאן ועד מזעזע - כבר ראיתי דברים גרועים יותר.
אחלה סרט, ממליץ בחום.