שישי בערב
היום בערב דפקה על דלתי השכנה ממול, נתמכת על ידי שני ילדיה הקטנים והמבוהלים. היה לה כאב חזק מאוד בצד ימין, בחלק התחתון של הצלעות. נראה היה שזה מגיע מאזור כיס המרה, אבל גם השכמה כאבה. אני מכירה אותה ולפני שבוע היא סיפרה לי על כאב באותו הצד (חמור הרבה פחות) ונראה היה שהשרירים תפוסים. הושבתי אותה על כיסא, נתתי לה כוס מים וניסיתי כמה לחיצות שעזרו. הוקל לה מעט והיא היתה תשושה וביקשה לשוב לדירתה ולשכב. תמכתי בה כשהיא קמה, והפעם הכאב היה כל כך חזק שהיא לא הצליחה להזדקף. היא התעקשה לקום והלכה כפופה. לחצתי בצד הגוף הכואב, תומכת בה, וזה הקל עליה מאוד עד שהיא הצליחה להתיישר וללכת לדירתה. חיכיתי איתה עד שבעלה חזר הביתה, לוחצת בכל מיני מקומות, מגלה שדווקא הלחיצות בגב עוזרות ביחד עם המגע קל בבטן/צלעות, ספק כבד ספק כיס מרה. הדופק שלה היה ריק, בעיקר באזור הלב. אחרי זמן מסויים שנראה ארוך מאוד אבל נמשך עשרים דקות חזרתי לדירתי. כשהיא לא הצליחה להתרומם מהכיסא חשבתי שהיא צריכה ללכת לבית החולים, אבל מצבה השתפר מאוד ולאחר כמה דקות כבר לא כאב לה יותר, היא רק היתה מאוד תשושה. חשבתי על סוף שנה ג' ברפואה סינית, בדרך כלל עושים מבחן בעל פה, וכמעט כל תלמיד נשאל שאלה בסגנון "מגיע אליך מטופל עם כאב חזק בצד שמאל מקרין ליד ומזיע, מה תעשה". מטופל שיאבחן חוסר איזון של הלב ייכשל, מטופל שיקרא לאמבולנס יעבור. חשבתי שאולי זה היה טפשי מצידי לחשוב שזו התכווצות שרירים וללחוץ בכל מיני מקומות, ולא להזמין אמבולנס. אבל כל הסטודנטים מכירים את המלכודת ומגיעים מוכנים למבחן. הערב באיזה שהוא מקום אני חושבת שנכשלתי במבחן. חמש דקות אחרי שחזרתי לדירתי צילצלתי בפעמון ביתה ושאלתי אם היא בטוחה שהיא לא מרגישה יותר את האזור. היא אמרה שהיא בסדר. הפצרתי בה למהר לבית החולים עוד הלילה במקרה שהיא מרגישה אפילו כאב קל, ושלא תהסס להעיר אותי על מנת שאשמור על הילדים. בכל מקרה אמרתי לה שלא תזניח את עצמה ותלך לרופא בהקדם. זה יכול להיות התקף דחק, וזה יכול להיות התקף לב, וזו אולי בעיה בכיס המרה, או התכווצות שרירים, אין לי מושג. אבל הגוף שלה נתן לה איתות אזהרה ואסור לה להתעלם ממנו. הדגשתי את זה, כי נראה היה לי שהיא יכולה לנסות לשכוח מזה ודי. קרה לכם פעם שמישהו היה זקוק פתאום לעזרה במקום ציבורי, משהו בסגנון "יש רופא באולם?", או ששכנים או מכרים פנו אליכם לעזרה דחופה כי ידעו שאתם מטפלים? קרה לכם שמטופל שהגיע נזקק בדחיפות לטיפול רפואי? אשמח לשמוע איך הגבתם במצבים כאלה ומה קרה.
היום בערב דפקה על דלתי השכנה ממול, נתמכת על ידי שני ילדיה הקטנים והמבוהלים. היה לה כאב חזק מאוד בצד ימין, בחלק התחתון של הצלעות. נראה היה שזה מגיע מאזור כיס המרה, אבל גם השכמה כאבה. אני מכירה אותה ולפני שבוע היא סיפרה לי על כאב באותו הצד (חמור הרבה פחות) ונראה היה שהשרירים תפוסים. הושבתי אותה על כיסא, נתתי לה כוס מים וניסיתי כמה לחיצות שעזרו. הוקל לה מעט והיא היתה תשושה וביקשה לשוב לדירתה ולשכב. תמכתי בה כשהיא קמה, והפעם הכאב היה כל כך חזק שהיא לא הצליחה להזדקף. היא התעקשה לקום והלכה כפופה. לחצתי בצד הגוף הכואב, תומכת בה, וזה הקל עליה מאוד עד שהיא הצליחה להתיישר וללכת לדירתה. חיכיתי איתה עד שבעלה חזר הביתה, לוחצת בכל מיני מקומות, מגלה שדווקא הלחיצות בגב עוזרות ביחד עם המגע קל בבטן/צלעות, ספק כבד ספק כיס מרה. הדופק שלה היה ריק, בעיקר באזור הלב. אחרי זמן מסויים שנראה ארוך מאוד אבל נמשך עשרים דקות חזרתי לדירתי. כשהיא לא הצליחה להתרומם מהכיסא חשבתי שהיא צריכה ללכת לבית החולים, אבל מצבה השתפר מאוד ולאחר כמה דקות כבר לא כאב לה יותר, היא רק היתה מאוד תשושה. חשבתי על סוף שנה ג' ברפואה סינית, בדרך כלל עושים מבחן בעל פה, וכמעט כל תלמיד נשאל שאלה בסגנון "מגיע אליך מטופל עם כאב חזק בצד שמאל מקרין ליד ומזיע, מה תעשה". מטופל שיאבחן חוסר איזון של הלב ייכשל, מטופל שיקרא לאמבולנס יעבור. חשבתי שאולי זה היה טפשי מצידי לחשוב שזו התכווצות שרירים וללחוץ בכל מיני מקומות, ולא להזמין אמבולנס. אבל כל הסטודנטים מכירים את המלכודת ומגיעים מוכנים למבחן. הערב באיזה שהוא מקום אני חושבת שנכשלתי במבחן. חמש דקות אחרי שחזרתי לדירתי צילצלתי בפעמון ביתה ושאלתי אם היא בטוחה שהיא לא מרגישה יותר את האזור. היא אמרה שהיא בסדר. הפצרתי בה למהר לבית החולים עוד הלילה במקרה שהיא מרגישה אפילו כאב קל, ושלא תהסס להעיר אותי על מנת שאשמור על הילדים. בכל מקרה אמרתי לה שלא תזניח את עצמה ותלך לרופא בהקדם. זה יכול להיות התקף דחק, וזה יכול להיות התקף לב, וזו אולי בעיה בכיס המרה, או התכווצות שרירים, אין לי מושג. אבל הגוף שלה נתן לה איתות אזהרה ואסור לה להתעלם ממנו. הדגשתי את זה, כי נראה היה לי שהיא יכולה לנסות לשכוח מזה ודי. קרה לכם פעם שמישהו היה זקוק פתאום לעזרה במקום ציבורי, משהו בסגנון "יש רופא באולם?", או ששכנים או מכרים פנו אליכם לעזרה דחופה כי ידעו שאתם מטפלים? קרה לכם שמטופל שהגיע נזקק בדחיפות לטיפול רפואי? אשמח לשמוע איך הגבתם במצבים כאלה ומה קרה.
