שיר

berdog

New member
שיר

דקת דומייה לכל הכאב שהותיר בנו המוות דקת דומייה לחלל הריק שאנו נושאים בלינו כעת הצפירה שיש לי בתוך הלב לא נשמעת מרחוק ולא נראית מתוך הצחוק היא קיימת שם בצורה של רגישות למילים על מוות ועל סוף רגישות לחיים שמתיימים בטרם עת ומי מחליט מתי העת? ואולי זה הגורל עם חרבו המתהפכת שמחליט מתי עלינו להישאר כאן ומתי ללכת? ואולי זה היושב במרומים מהמר על נשמות של אנשים ואנחנו פה למטה תלויים כל אחד במזלו מתי יגיע גם תורינו? ובינתיים איך נשמור על קרובינו?
 
למעלה