שיר

avitalp

New member
שיר

(משה טבנקין) התמונה על הקיר פניה חפים את לא באת האמנם? מתדפק ולוחש בסימטה בד אלון מנגינה ענוגה. הפרחים בצנצנת כל כך מצפים היבלו לחינם? נתמחים כיסופים מחלון אל חלון ופורטים שיר תוגה. עד מה צר לכבודך נקבצו הפרחים לבואך המנורה מאירה לקראתך מתדפק האלון בחלון בתמונה מפליגה הסירה מה עצוב כה ציפיתי היום לבואך לצחוקך המאיר השובב נוגות הומיה באויר ציפיה שהנצה לשווא.
 

יערית

New member
יקירתי התעוררת?

כ"כ אופטימי, כ"כ ציורי, איפה ישנם עוד אנשים כמותך? אוהבת אותך מאוד..אמרתי לך? סוף שבוע נפלא חמודתי.. יערית.
 

maof

New member
אביטל ../images/Emo42.gif ../images/Emo39.gif

חמדתי שיר על ציפור ועשית לי את היום (וגם את המחר )
 
רק שאני אבין...

איפה את רואה אופטימיות? הייתכן ששוב לא הבנתי? אוריאנה
 

היתקליף

New member
באמת שיר מאד יפה

שלמה ארצי ידידינו שר אותו גם מאד יפה. לפעמים אני חושב על הימים שלא היה טלפון בכל כיס, ואם מישהו אמר שיבוא, לא היתה שום דרך להשיג אותו בכל שניה ולברר מה עם הביקור. פשוט היה צריך לשבת ולחכות. ואז בשעה מסויימת אפשר היה להבין שהוא או היא כבר לא יבואו. אבל בינתיים היתה ההמתנה המתוקה ואי הוודאות המדגדגת. ותמיד אפשר היה להתנחם שאולי מחר היא תבוא. וזה מזכיר לי שיר של דני רובס (כוחו של המשורר או ענין של אושר): בית קפה, מדרכה ברחוב אפל היא יושבת לבד, מחכה, בשמלה, תיק וכובע הטפטוף כבר יומיים ממשיך רצוף וילונות רקומים בפרחים מטפסים לגובה זה ענין של מזל אולי הוא לא בא בכלל אולי זה רק הרהורי לבה. הזגוגית בכניסה בהבל פה מתכסה ובשולחן לידה אני כותב מלצרים, מחייכים וממהרים ואחד לשני לוחשים: "היא תמתין עד הבוקר" מתוחה, מעשנת במבוכה לא היא לא ראשונה, זה הכל רק ענין של אושר זה ענין של מזל אולי הוא לא בא בכלל אולי זה רק הרהורי ליבה חונקת את הדמעות. היא מחכה לו שעות ובשולחן לידה אני כותב אולי היא קיימת רק בראשי, זה תלוי בעט, במצב נפשי אני יכול כמו קוסם בשורה אחת, לדאוג שהוא יבוא אליה בית קפה, מדרכה ברחוב אפל והוא רץ במעיל, הוא נכנס, מתיישב, ונושק לה מסתבר, זה כוחו של המשורר זה משחק במילים זה הכל רק ענין של אושר ואני כמו תמיד, רומנטיקן, לא היחיד אולי זה רק הרהורי ליבי בבית קפה מתרוקן, אני יושב מנגן ובשולחן לידי - אני כותב...
 
תאמין לי או לא...

אבל אי-הודאות הזאת - היא קיימת. יש אנשים שאין להם פלאפון בכיס. אוריאנה
 
למעלה