שיר
יעידו אלה ספטמבר 2004 ~ ~ ~ ~ ~ אולי הסתיו הוא - העקוב שואף אל המישור והצלול הודף את העכור. משב אחר נישא לכאן עם רוח קלילה - אולי הסתיו. רואה אני - יש אופק מרומז, רום השמיים מתגבה והולך מעבר לקומת אדם. הדרש פושט מליצותיו ומתרצה השבר, מצמצם עצמו ומתעגל, כמו תבנית בטנך, עוטפת ונקמרת אל חזך. אפשר יעידו אלה כי ניכרת הקלה מכאבי הזמן המעוקם, ובסוף כל הימים הללו יש מקום למחילה. ~ ~ ~ ~ ~ נחמות טובות, גח"ט ושנה טובה לכל ממני באהבה אורי
יעידו אלה ספטמבר 2004 ~ ~ ~ ~ ~ אולי הסתיו הוא - העקוב שואף אל המישור והצלול הודף את העכור. משב אחר נישא לכאן עם רוח קלילה - אולי הסתיו. רואה אני - יש אופק מרומז, רום השמיים מתגבה והולך מעבר לקומת אדם. הדרש פושט מליצותיו ומתרצה השבר, מצמצם עצמו ומתעגל, כמו תבנית בטנך, עוטפת ונקמרת אל חזך. אפשר יעידו אלה כי ניכרת הקלה מכאבי הזמן המעוקם, ובסוף כל הימים הללו יש מקום למחילה. ~ ~ ~ ~ ~ נחמות טובות, גח"ט ושנה טובה לכל ממני באהבה אורי