שיר תקווה
לפעמים נדמה שהכל שחור שלא נראה שוב את האור, שהשמש לא תזרח מעלינו שהאדמה נשמטת מתחת לרגלינו. לפעמים נדמה שהקץ הגיע אתה הופך להיות כה פגיע, הכל נראה כמו סוף העולם בורח ומסתתר מפני כולם. פתאום השמש לה זורחת בשתי ידיים אותך לוקחת, נושאת אותך אל עבר האור מרחיקה אותך הרחק מהקור. פתאום חיוך עולה על השפתיים מתחבר לדמעות שזלגו מהעיניים, חש חזרה את תחושת האהבה יודע שוב שיש עוד תקווה.
לפעמים נדמה שהכל שחור שלא נראה שוב את האור, שהשמש לא תזרח מעלינו שהאדמה נשמטת מתחת לרגלינו. לפעמים נדמה שהקץ הגיע אתה הופך להיות כה פגיע, הכל נראה כמו סוף העולם בורח ומסתתר מפני כולם. פתאום השמש לה זורחת בשתי ידיים אותך לוקחת, נושאת אותך אל עבר האור מרחיקה אותך הרחק מהקור. פתאום חיוך עולה על השפתיים מתחבר לדמעות שזלגו מהעיניים, חש חזרה את תחושת האהבה יודע שוב שיש עוד תקווה.