כתבתי את השיר מתוך רצון לפרוק מטען
הרגשתי שבקשר הזוגי ביני לבין אילן כל אחד מאיתנו מתחיל לקרוס. גם מכיוון שהוא בצבא, ובקרוב מתחיל ללמוד, ובארון ועוד גם כיוון שאני מגשר על פערים בחיי ומתחיל למצוא את הכיוון שלי התחילו להיות בינינו חילוקי דיעות, כל אחד חשש שהוא מעכב את השני ואף אחד מאיתנו לא רצה להרגיש כבול. כמו שאילן אמר לי שהוא לא מרגיש שהוא יכול לתרום לקשר - כלומר לי - את מה שהוא באמת רוצה לתרום, וכמו שגם הרגשתי שאני לא יכול לתת לו כרגע את מה שאני באמת רוצה. לפני כשבועיים אילן אמר לי שהרגיש שלקשר בינינו נותרו שבועיים, והתכרבלנו והרגשתי מן זרימה שקטה, שהכל לטובה... כששאלתי אותו לפני כמה ימים הוא אמר שאת השבועים הוא נתן לי, כדי שאוכל לקבל את הרעיון שאנו לא בני זוג, אלא חברים. דיברנו אתמול בטלפון, אמרתי שאני מרגיש שאני מאוד זקוק לראות אותו והוא גם חש בזה, ואמרתי שיש דברים שאני מרגיש שכדאי לדבר פנים אל פנים. הרגשתי שיש דברים שבוערים בי. וכשדיברנו בטלפון שאלתי אותו אם כיום הקשר שלנו לא מוגדר, והוא אישר זאת. אני כבר מרגיש יותר רגוע. ואוהב...