שיר שכתבתי

ינוקא1

New member
שיר שכתבתי

(מבוסס על "מאמר הקיווי" לרמח"ל
[URL]http://ramhal.net/?p=6455[/URL] )

חבל נביאים.

את תקוות חוט השני
משליך אני
מלמטה למעלה
מהארץ לשמיים
ומקווה קו
בדרך המלך
מלכו של עולם
מהמכוסה לגלוי ,
מהאפל למואר ,
דרכו אבוא
ואראה
פני אלהים.
 

ינוקא1

New member
תודה


רק הסבר על השיר למי שמעוניין -

"תקוות חוט השני" - זהו החבל שבו הבריחה רחב הזונה את המרגלים בסיפור הכתוב בספר יהושע.
(תקוות חוט השני - זהו חבל העשוי מחוטים אדומים).

החבל נקרא "תקווה" , וזה לא לחינם.
כי התקווה של האדם להתעלות , היא כמו חבל.

רק שבניגוד לחבל רגיל היורד מלמטה למעלה , האדם המקווה "משליך" את החבל כלפי מעלה.
הוא "מתחבר" בתקוותו למקום גבוה , מקום ההארה , ותקוותו היא כמו חבל שמוביל אותו עד לשם.

התקווה הזו גם כן יוצרת "קו" ודרך -
התקווה הזו יוצרת נתיב בתוך העולם , המדריך את האדם.
בסופו של דבר , הדרך מורכבת מבחירות שונות - ימינה , שמאלה ועוד.

האדם המקווה יוצר "קו" , המוליך אותו באופן אוטומטי בבחירותיו ומסייע לו לבחור נכון.

(לכן כתבתי "מקווה - קו" כמובן ש"תקווה" ו"קו" אלו מילים מאוד דומות).

הקו הזה מוליך את האדם אל האור , לאלהים , בדרך המלך.
הוא מסייע לו לעקוף מכשולים , וללכת בדרך הקצרה והטובה ביותר.
בהדרגה האדם ההולך בדרך הזו נעשה מואר יותר - מה שהיה מכוסה עבורו הופך לגלוי.

ודרכו האדם יכול לבוא ולראות את האינסוף , את פני ה'.

עד כאן ההסבר.
וכל זה נעשה בעצם על ידי תקוותו של האדם להארה , לדבקות.

(מבחינה פרקטית , מאחר וקשה "לקוות" כל הזמן מעבר לכמה שניות או דקות , יש פטנט שאני ממליץ עליו - להדליק נר.
מצאתי כי כאשר מתכוונים למשהו ומדליקים נר , זה הופך את הכוונה ל"מתמשכת".
אני אישית מדליק נר כל יום ומבקש את בקשותי - כמו למלא את שליחותי בעולם).
 
למעלה