שיר שכתבתי-טריגר

[החטא והשופטת]

שיר-ות לציבור:

זוכרת שפעם, כשעוד ישבנו יחד, את שאלת אותי על מה אני חושבת ואני אמרתי "על כלום", כי הרי לא יכלתי לומר לך שאני מאוהבת גם לא רציתי לספר שלפעמים אני חולמת בהקיץ שאני עפה בלי כנפיים עפה רחוק מפה, מהעולם ומכולם, אני עפה גבוה אל השמיים ואז... כשאני לבד בגופי, משוחררת מהכל ומגיעה גבוה מספיק אני מרשה לעצמי לעזוב, ליפול בפעם האחרונה, בתקווה שכשאגיע חזרה... זה יפסיק והתייחסות לשיר: המחשבות והרגשות שאת מעלה בו מאוד אישיות ונוגעות ללב. יחד-עם-זאת ועל-אף העובדה שהן כתובות בחריזה מסויימת, אין בהן ערך "ספרותי" שיהפוך אותן מוידוי מילוי מחורז ליצירה בעלת איכויות שיריות. תמשיכי לנסות.

 

[חסויה אך גאה]

קודם כל תודה...

ושנית, אני אישית לא חושבת שלשירה יש כללים. שירה זו אמנות... אבל אכן,לא כל יצירה היא יצירת אמנות.