שיר-שאלה לשבת

[פרי מגדים]

שיר-שאלה לשבת

זיכרונות מהחיים

זיכרון לאחור
רוצה לקפוץ לפנים
ולא נותנים לו
את עברו,

רוצה להעביר את תמונותיו
מאתמול למחר
וארץ הדמיון לא מתקפלת
כשטיח מגולגל שפורשים על פניו.

ולא נותרה לו ברירה, לא נותרה לו ברירה
אלא להמציא תולדותיו מחדש.

וזאת עבודה שמעולם לא ידע,
לשרטט שבילים לא הכיר-
להחליט כיוונים לעתיד לא ידוע -

וכאן עולה שאלת חייו/שאלת חיינו הגדולה
האם יחזור/האם נחזור על הכל
גם בפעם השנייה...?
פ. מגדים

 

[niva99]

ניתן לקחת את השיר לכיוונים שונים

אפשרות א' שעלתה אצלי - ישנו איזשהו זכרון מודחק אשר רוצה לעלות מהלא או מהתת מודע אל המודע - אבל בעל הזכרון מדחיק אותו ולא מאפשר לו לבוא לידי ביטוי.
אפשרות ב' - גילגול חדש...היות ולא נותרה לו ברירה - הוא מנסה להמציא את תולדותיו מחדש - כלומר, להיוולד בפעם נוספת.
וכאן כמובן עולה שאלת השאלות [ היות והזכרון שריר וקיים והוא אינו מכיר דרכים חדשות]
האם ישוב כמות שהוא?
לדעתי, כמו שלא ניתן להכנס אל אותו הנהר פעמיים, כך לא ניתן לחיות בדיוק את אותם החיים שוב ושוב כאילו היו קופי פייסט.
יתכן והאדם, אשר לא למד את שיעורו, יתקל באותם הקשיים שוב ושוב עד שילמד - אולם, הגילגול יהיה בוורסיה מעט שונה, בניואנס אחר.

 

[רונית 1411]

מסכימה עם ניבה, גם בי השיר עורר תהיות

למה התכוון המשורר?
לעבר שרוצה לתפוס את מקום ההווה,
להשתלט על חיי האדם ולא לאפשר לו לחלום על העתיד,
אלא לשקוע בעבר?
או להיפך לעבר הרוצה ללמד אותנו לא לחזור על טעויות, ללמוד מהנסיון,
לא להמציא כל פעם את הגלגל?
ואולי לצורך שלנו לצאת מאזור הנוחות?
מהאזור המוכר ומהמקובעות הידועה לנו כבר
ולחפש שבילים חדשים?
הכל פתוח ומאפשר