שיר רצח. תנו דעה.

שיר רצח. תנו דעה.

שלחתי את זה גם לתחרות שירה:
כַּמָּה מַלְאָכִים נוֹצְצִים
עַל חוּט מַחַט שָׁחֹר פִּזְּזוּ?
כַּמָּה תִּקְווֹת טָבְעוּ
בְּבַקְבּוּק הַגִּ'ין הַהוּא?
הַאִם חָשַׁבְתָּ לְרֶגַע אֶחָד,
שֶׁכּוֹסְךָ הִיא פֶּגַע וָרֹעַ
וְיוֹם אֶחָד תָּקוּם וְתַחֲשֹׁב
אוֹי לִי, מָה עָשִׂיתִי? חָבַל!

מֶה שֶׁלָּקַחְתָּ תִּתֵּן,
כְּשֶׁתְּקַבֵּל אֶת מָה שֶׁנָּתַתָּ.
אֲנִי יוֹדֵעַ מָה בְּמוֹחֲךָ חוֹלֵף,
כְּשֶׁאַתָּה יָשֵׁן וְעֵר.
אֵיפֹה הָיִיתָ
וְאֵיפֹה תִּהְיֶה
לְךָ וְלִי יִהְיֶה מִפְגָּשׁ מְהַנֶּה,
אֲדוֹן תִּשְׁעִים וּשְׁמוֹנָה.


מָה שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי עוֹשֶׂה בְּגָאוֹן,
לֹא בִּשְׁבִיל הֲנָאָה אוֹ מָמוֹן,
אֶלָּא בִּגְלַל חוֹב שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר,
פִּצּוּיִים שֶׁיֵּשׁ לְהַסְדִּיר.
בִּגְלַל דָּם שֶׁצִּבְעוֹ אָדֹם עָשִׁיר
כְּמוֹ וֶרֶד בִּתְּמוּנָה עַל הַקִּיר.
כְּדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יֵדַע וְיִזְכֹּר,
אֶת מָה שֶׁזָּרַע יִצְטָרֵךְ לִקְצֹר.

וְהִנֵּה דָּמְךָ מִתְנוֹסֵס
הִנֵּה דָּמְךָ מִתְנוֹסֵס עַל הַשֶּׁלֶג
אָדֹם עַל גַּבֵּי לָבָן.
כָּל בַּקְבּוּק שֶׁנִּזְרַק לְמַעְלָה
סוֹפוֹ לִפֹּל עַל זוֹרְקוֹ,
וְאֶת גְּרוֹנוֹ יְשַׁסֵּף.
וְהִנֵּה קָצַרְתָּ,
אֶת מָה זָרַעְתָּ.

רַצְתִּי בַּשֶּׁלֶג הַלָּבָן וְהַצָּחוֹר
טִפֵּשׁ תִּסְתַּכֵּל לְשָׁם וּלְכָאן.
הִנֵּה נֶעֱלַמְתִּי, תִּשְׁאַל לְאָן.
חֶלְאַת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי - בּוֹ תִּלְמַד!
בּוֹא תִּרְאֶה אֵיךְ אֲנִי נוֹלָד:
נְקָמָה שֶׁנּוֹלְדָה מֵחָדָשׁ,
לְיֶּלֶד מִתְאַבֵּל תֻּקְדַּשׁ.
לְכָל אֵלֶּה שֶׁאָמְרוּ נוֹאָשׁ.

חֶלְאוֹת נִסּוּ לִתְפֹּס אוֹתִי,
לָמָּה אֵינְכֶם יְכוֹלִים?
וְהִנֵּה עָמַדְתִּי בַּשֶּׁלֶג הַלָּבָן
מֻקַּף בְּאַף אֶחָד, חֲבֵרַי
בְּנַעֲלֵי הָאֹדֶם שֶׁל אִמִּי
וְהִרְגַּשְׁתִּי אֶת דָּמִי זוֹרֵם בְּעָרְקַי.
וּבְמִצְמוּץ עַיִן נֶעֱלַמְתִּי,
תְּנַסֶּה לְהָבִין אֵיפֹה אֲנִי.

הַשִּׁנּוּי הַקָּסוּם שֶׁמְּחוֹלֵל קָלִיעַ אֶחָד,
הַדָּם שֶׁעַל הַקַּרְקַע נִגָּר
עַד שֶׁכְּלוּם לֹא נִשְׁאַר,
עַיִן תַּחַת עַיִן וְשֵׁן תַּחַת שֵׁן,
וְסוֹפָם בְּרֶגַע הָאֱמֶת הַמֵּת.
הַטּוֹב שֶׁעָשִׂיתִי עִם אֶקְדָּחוֹ שֶׁל הַשַּׁתְיָן
הוּא אַפְסִי לְטִהוּר הַשַּׁתְיָן
בְּבוֹא הָרֶגַע.

הַמָּוֶת הַשָּׁחֹר,
הַחֲוָיָה שֶׁמִּמֶּנָּה אֵין מִפְלָט,
אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מִמֶּנִּי,
אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר רַק מֵהַמָּוֶת.
כִּי סוֹפוֹ שֶׁל כָּל רַע, רַע.
וּבְסוֹפוֹ שֶׁל כָּל יוֹם
יִתְהַפֵּךְ הָאֶקְדָּח, וּפִיו יְכֻוַּן אֵל מַחֲזִיקוֹ.
אֶל לִבּוֹ הָאָדֹם.
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
שחור אדום ולבן

היי,
נראה שבשיר יש משחק עם הצבעים :לבן (השלג), השחור של החוט והמוות, האדום של הדם, נעלי האודם ושל הלב...
השיר עשיר בניגודים : ישן וער,זריעה וקציר...
תנועה למעלה שסופה לרדת למטה: "בקבוק שנזרק למעלה סופו ליפול על זורקו".
ובעיקר נוכחת כנראה הנקמה "עין תחת עין ושן תחת שן" ...
הגבול לא ברור בין הרצון לנקום והרצון להיעלם "העלמות במצמוץ עין"...
עשיית הרע חוזרת ומתנקמת בעושה הרע...
בהצלחה בתחרות השירה,
מתנדבת סה"ר
 
למעלה