שיר עצוב
בת היענה חוזר מצה"ל לסופ"ש. ובזמן שחברי חוגגים עם חברותיהם, אני מנסה להפטר משאלות על העירוב בבסיס. מתחמק מתוכחות על אורך הפאות, מנסה לשכוח מ"החגים" הבאים. הלחץ, ההפנמה של רגשות, מכניסים אותי להר געש של רגשות ופחדים. נאחז בנשק, הוא מביא לי תחושת ביטחון. הוא ממשיך לפעול בלי דת, ובלי חזון. ארונות הם לבגדים. ולפחות למען שפיותי האישית, צריך לפעול. ואני יושב מרותק למקום. מפחד להתקדם וסולד מלחזור. מנסה להתמקם בין ספקנות לערכים, כדי לבנות עולם חדש בחסר שנוצר. למצוא תרבות אותה אתגאה לקרות שלי, להכיר אנשים שלהם אחשוף את דעותי. בא הלילה, ואילת השחר רחוקה. לא יודע מה לעשות. ומאיפה להתחיל. לומד מבת היענה.
בת היענה חוזר מצה"ל לסופ"ש. ובזמן שחברי חוגגים עם חברותיהם, אני מנסה להפטר משאלות על העירוב בבסיס. מתחמק מתוכחות על אורך הפאות, מנסה לשכוח מ"החגים" הבאים. הלחץ, ההפנמה של רגשות, מכניסים אותי להר געש של רגשות ופחדים. נאחז בנשק, הוא מביא לי תחושת ביטחון. הוא ממשיך לפעול בלי דת, ובלי חזון. ארונות הם לבגדים. ולפחות למען שפיותי האישית, צריך לפעול. ואני יושב מרותק למקום. מפחד להתקדם וסולד מלחזור. מנסה להתמקם בין ספקנות לערכים, כדי לבנות עולם חדש בחסר שנוצר. למצוא תרבות אותה אתגאה לקרות שלי, להכיר אנשים שלהם אחשוף את דעותי. בא הלילה, ואילת השחר רחוקה. לא יודע מה לעשות. ומאיפה להתחיל. לומד מבת היענה.