שיר על יציאת מצרים
השליש השלישי
מאת: דוד אשל
אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן רָץ, אֶתְמוֹל רַק נוֹלַד בֶּן הַזְּקוּנִים
וְהִנֵּה הַיּוֹם וְהוּא כְּבָר בֶּן שְׁמוֹנִים,
הוּא מַתְחִיל אֶת הַשְּׁלִישׁ הַשְּׁלִישִׁי בְּחַיָּיו
וְאֵיךְ אוֹמְרִים אֶצְלֵנוּ: "אֵין עָלָיו"!
הוּא כָּל הַזְּמַן עַל הַקַּו
בֵּין פַּרְעֹה וּבֵין אֱלֹקָיו,
מֹשֶׁה מוֹסֵר עֻבְדָּה פְּשׁוּטָה:
חַיִּים חֲדָשִׁים, אֲנִי מַתְחִיל עַתָּה.
נָכוֹן שֶׁבְּגִילוֹ הוּא נֶעֱזַר בְּמַטֶּה
וְנֶעֱזַר גַּם בְּאָחִיו הַמֵּיטִיב לְהִתְבַּטֵּא,
פַּרְעֹה לְיָדוֹ מִתְגַּלֶּה כְּשׁוֹטֶה
כִּי יָכֹל הָיָה לִסְגֹּר עִנְיָן, כְּבָר עַל כּוֹס תֵּה.
שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמֵּעַל לְגִיל שְׁמוֹנִים
עוֹמְדִים מוּל פַּרְעֹה פָּנִים אֶל פָּנִים,
וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת שְׁנֵי הַזְּקֵנִים
הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ, מָה הֵם מְבִינִים?
מֹשֶׁה דָּרַשׁ : שָׁלַח אֶת עַמִּי!
מֵשִׁיב לוֹ פַּרְעֹה, אַתָּה חַי מֹשֶׁה בְּעוֹלָם בִּדְיוֹנִי,
מִי יִבְנֶה אֶת אַרְמוֹנוֹת חֲלוֹמִי?
נִסָּה פַּרְעֹה לִהְיוֹת עַרְמוּמִי.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה : מִי ה' שֶׁאֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ
מֵאֵימָתַי אֲנִי, פַּרְעֹה, עוֹבֵד אֶצְלוֹ?
וּדְעוּ לָכֶם שֶׁעַכְשָׁו בִּגְלַלְכֶם וּבִגְלָלוֹ
אָטִיל עַל יִשְׂרָאֵל, יוֹתֵר מַס וְיוֹתֵר בְּלוֹ.
וַיֹּאמַר אֶל הַנּוֹגְשִׂים: אַל תִּתְּנוּ לָעֲבָדִים תֶּבֶן
וְתִדְרְשׁוּ אֶת אוֹתָהּ הַכַּמּוּת שֶׁל הָאֶבֶן!
וַיִּזְעָקוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה:
בִּגְלָלְךָ הַיּוֹם יוֹתֵר קָשֶׁה!
הַזּוֹ הַיָּד הַחֲזָקָה?
הֲרֵי עָלֵינוּ הַמַּכָּה!
וה' אָמַר אֶל מֹשֶׁה, אַל תִּדְאַג אֲנִי אֲאַלְצוֹ
בְּיָד חֲזָקָה הוּא יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ!
שׁוּב אֶל פַּרְעֹה וֶאֱמֹר לוֹ בִּשְׁמִי:
אֱלֹקִים אָמַר : שַׁלַּח אֶת עַמִּי!!!
וּפַרְעֹה אָמַר כָּךְ לְמֹשֶׁה:
אַתָּה אָדָם מְאֹד קָשֶׁה,
אוֹתִי לֹא מַפְחִידוֹת מַכּוֹת
אֶת לִבִּי הֵן מֵחַזְּקוֹת.
אֵינֶנִּי מִתְרַגֵּשׁ מִדָּם
אַף שֶׁזּוֹהִי רַק מַכַּת הַקְּדַם,
אֲנִי פַּרְעֹה גַּם זֹאת יוֹדֵעַ
שֶׁאֵין כְּלַל נֶזֶק בַּצְּפַרְדֵּעַ,
וְכֹה קְטַנּוֹת הֵן הַכִּנִּים
לְגַדְּלָן, יִקַּח שָׁנִים.
אִם תִּשְׁלַח חַיּוֹת לָרֹב
אוֹתָן אַתָּה קוֹרֵא עָרוֹב,
הֵן תַּהֲרֹגְנָה זוֹ אֶת זֶה
וּמָה יֵצֵא לְךָ מִזֶּה?
אֵינְךָ מַפְחִיד אוֹתִי מַר עֵבֶר,
שְׁלַח אֵלַי מִיָּד הַדֶּבֶר,
הוּא לֹא יִכְרֶה לִי אֶת הַקֶּבֶר
וְתִרְאֶה, מִי כָּאן הַגֶּבֶר?
אָמַרְתָּ שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת?
קָטָן עָלַי, זֶה רַק בּוּעוֹת.
מַצְחִיק אוֹתִי גַּם הַבָּרָד,
אֲנִי יוֹשֵׁב לִי בַּמִּשְׂרָד
וַעֲבוּרִי, הוּא לֹא מִטְרָד.
אֶל תְּאַיֵּם עִם הָאַרְבֶּה
אֲפִלּוּ אִם תִּשְׁלַח הַרְבֵּה
לֹא אִכְפַּת לִי, אֶתְחַבֵּא.
אֵם תַּ
השליש השלישי
מאת: דוד אשל
אֵיךְ שֶׁהַזְּמַן רָץ, אֶתְמוֹל רַק נוֹלַד בֶּן הַזְּקוּנִים
וְהִנֵּה הַיּוֹם וְהוּא כְּבָר בֶּן שְׁמוֹנִים,
הוּא מַתְחִיל אֶת הַשְּׁלִישׁ הַשְּׁלִישִׁי בְּחַיָּיו
וְאֵיךְ אוֹמְרִים אֶצְלֵנוּ: "אֵין עָלָיו"!
הוּא כָּל הַזְּמַן עַל הַקַּו
בֵּין פַּרְעֹה וּבֵין אֱלֹקָיו,
מֹשֶׁה מוֹסֵר עֻבְדָּה פְּשׁוּטָה:
חַיִּים חֲדָשִׁים, אֲנִי מַתְחִיל עַתָּה.
נָכוֹן שֶׁבְּגִילוֹ הוּא נֶעֱזַר בְּמַטֶּה
וְנֶעֱזַר גַּם בְּאָחִיו הַמֵּיטִיב לְהִתְבַּטֵּא,
פַּרְעֹה לְיָדוֹ מִתְגַּלֶּה כְּשׁוֹטֶה
כִּי יָכֹל הָיָה לִסְגֹּר עִנְיָן, כְּבָר עַל כּוֹס תֵּה.
שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁמֵּעַל לְגִיל שְׁמוֹנִים
עוֹמְדִים מוּל פַּרְעֹה פָּנִים אֶל פָּנִים,
וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת שְׁנֵי הַזְּקֵנִים
הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ, מָה הֵם מְבִינִים?
מֹשֶׁה דָּרַשׁ : שָׁלַח אֶת עַמִּי!
מֵשִׁיב לוֹ פַּרְעֹה, אַתָּה חַי מֹשֶׁה בְּעוֹלָם בִּדְיוֹנִי,
מִי יִבְנֶה אֶת אַרְמוֹנוֹת חֲלוֹמִי?
נִסָּה פַּרְעֹה לִהְיוֹת עַרְמוּמִי.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה : מִי ה' שֶׁאֶשְׁמַע בְּקוֹלוֹ
מֵאֵימָתַי אֲנִי, פַּרְעֹה, עוֹבֵד אֶצְלוֹ?
וּדְעוּ לָכֶם שֶׁעַכְשָׁו בִּגְלַלְכֶם וּבִגְלָלוֹ
אָטִיל עַל יִשְׂרָאֵל, יוֹתֵר מַס וְיוֹתֵר בְּלוֹ.
וַיֹּאמַר אֶל הַנּוֹגְשִׂים: אַל תִּתְּנוּ לָעֲבָדִים תֶּבֶן
וְתִדְרְשׁוּ אֶת אוֹתָהּ הַכַּמּוּת שֶׁל הָאֶבֶן!
וַיִּזְעָקוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה:
בִּגְלָלְךָ הַיּוֹם יוֹתֵר קָשֶׁה!
הַזּוֹ הַיָּד הַחֲזָקָה?
הֲרֵי עָלֵינוּ הַמַּכָּה!
וה' אָמַר אֶל מֹשֶׁה, אַל תִּדְאַג אֲנִי אֲאַלְצוֹ
בְּיָד חֲזָקָה הוּא יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ!
שׁוּב אֶל פַּרְעֹה וֶאֱמֹר לוֹ בִּשְׁמִי:
אֱלֹקִים אָמַר : שַׁלַּח אֶת עַמִּי!!!
וּפַרְעֹה אָמַר כָּךְ לְמֹשֶׁה:
אַתָּה אָדָם מְאֹד קָשֶׁה,
אוֹתִי לֹא מַפְחִידוֹת מַכּוֹת
אֶת לִבִּי הֵן מֵחַזְּקוֹת.
אֵינֶנִּי מִתְרַגֵּשׁ מִדָּם
אַף שֶׁזּוֹהִי רַק מַכַּת הַקְּדַם,
אֲנִי פַּרְעֹה גַּם זֹאת יוֹדֵעַ
שֶׁאֵין כְּלַל נֶזֶק בַּצְּפַרְדֵּעַ,
וְכֹה קְטַנּוֹת הֵן הַכִּנִּים
לְגַדְּלָן, יִקַּח שָׁנִים.
אִם תִּשְׁלַח חַיּוֹת לָרֹב
אוֹתָן אַתָּה קוֹרֵא עָרוֹב,
הֵן תַּהֲרֹגְנָה זוֹ אֶת זֶה
וּמָה יֵצֵא לְךָ מִזֶּה?
אֵינְךָ מַפְחִיד אוֹתִי מַר עֵבֶר,
שְׁלַח אֵלַי מִיָּד הַדֶּבֶר,
הוּא לֹא יִכְרֶה לִי אֶת הַקֶּבֶר
וְתִרְאֶה, מִי כָּאן הַגֶּבֶר?
אָמַרְתָּ שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת?
קָטָן עָלַי, זֶה רַק בּוּעוֹת.
מַצְחִיק אוֹתִי גַּם הַבָּרָד,
אֲנִי יוֹשֵׁב לִי בַּמִּשְׂרָד
וַעֲבוּרִי, הוּא לֹא מִטְרָד.
אֶל תְּאַיֵּם עִם הָאַרְבֶּה
אֲפִלּוּ אִם תִּשְׁלַח הַרְבֵּה
לֹא אִכְפַּת לִי, אֶתְחַבֵּא.
אֵם תַּ