שיר ליום הראשון בגן עם מסר להורים
אני בכלל לא פוחד מהיום הראשון בגן זו אמא שלי שלא ישנה בלילה לפני - מפני שהיא לא מכירה את הגננת ודואגת. אני חושב שאמא קצת מקנאה ולא מבינה איך אני מסכים להשאר גם עם אחרים ולא רק איתה. היא מחזיקה לי את היד חזק חזק , מחייכת אל הגננת ושואלת רועדת: זה בסדר? זה בסדר? אני יכולה ללכת? תיכף אשוב היא מבטיחה. "אקנה לך שוקולד וסוכריה, רק אל תבכה". כשאני שומע את זה, אני קצת בוכה. "חמוד שלי", היא מלטפת. תראה כולם נשארים בלי אמא. אתה כבר גדול. אני יכולה ללכת?" מצידי לכי אני חושב בליבי, ונצמד אליה. רק שמשהו ישאר, הרגל או היד. ואז הכי כיף-אמא מבטיחה לי חנויות ממתקים וחנויות צעצעוים. שרק אשאר ושלא אבכה יותר. "עוד נשיקה"- אני מבקש. ותכני לי גם אוטו ומכבי אש". "אקנה ודאי. אז שלום", היא נפרדת שוב. יוצאת וחוזרת, "הוא בוכה? היא שואלת. "הכל בסדר מרגיע הגננת. מתי כבר ילכו הביתה? אני מחכה לכל הדברים שאמא הבטיחה. אם שכחה משהו- לא נורא. מחר- זה היום השני, ומי אמר שהתרגלתי לגן? גם מחר מותר לי לבכות, כי אני עוד קטן.