שיר מוקדש ללב
את השיר שבחרתי להביא בפניכם אני אישית מאוד אוהבת ריטה שרה אותו בעוצמה ריגשית שקשה לתארה במילים ולדעתי האישית מילותיו חודרות עמוק ללב הנהו לפניכם תהנו... היו לילות / יעקב אורלנד היו לילות, אני אותם זוכרת אני אותם עד סוף ימי אשא במשעולים, בין דגניה לכנרת עמדה עגלת-חיי העמוסה והוא ניגש : שמעי אלי, קטנטונת אני בניתי בית לשיבתך את תרקסי בערב לי כותונת אני אנהג ביום את עגלתך הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר הוא נהג עגלות לשדה הרחב ואני לו כותונת הייתי רוקמת כותונת של תכלת עם פרח זהב היו לילות, אני אותם זוכרת והוא את העצים בגן העיד את השבילים בין דגניה לכנרת כי רק אותי ישמור לו לתמיד היה הולך ושב אלי קודח היה נושא דמותי ממול פניו הגידו נא, היש בכם יודע אי אנה זה הלך לו ולא שב ? אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו : אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת כותונת של תכלת עם פרח זהב היו לילות, אני אותם זוכרת אני אותם עד סוף ימי אשא
את השיר שבחרתי להביא בפניכם אני אישית מאוד אוהבת ריטה שרה אותו בעוצמה ריגשית שקשה לתארה במילים ולדעתי האישית מילותיו חודרות עמוק ללב הנהו לפניכם תהנו... היו לילות / יעקב אורלנד היו לילות, אני אותם זוכרת אני אותם עד סוף ימי אשא במשעולים, בין דגניה לכנרת עמדה עגלת-חיי העמוסה והוא ניגש : שמעי אלי, קטנטונת אני בניתי בית לשיבתך את תרקסי בערב לי כותונת אני אנהג ביום את עגלתך הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר הוא נהג עגלות לשדה הרחב ואני לו כותונת הייתי רוקמת כותונת של תכלת עם פרח זהב היו לילות, אני אותם זוכרת והוא את העצים בגן העיד את השבילים בין דגניה לכנרת כי רק אותי ישמור לו לתמיד היה הולך ושב אלי קודח היה נושא דמותי ממול פניו הגידו נא, היש בכם יודע אי אנה זה הלך לו ולא שב ? אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו : אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת כותונת של תכלת עם פרח זהב היו לילות, אני אותם זוכרת אני אותם עד סוף ימי אשא