שיר לשבוע שיבוא.
היא יושבה על החוף
מחכה לסימן
ממתינה לו שיבוא
שיגיד שהוא קיים
שיאמר שהוא ישנו
שהוא היה כאן תמיד
ויש לה משען
והיה לה כתף
והיא רק לא הבינה
לא ראתה אל נכון
לא הבינה אותו
לא ידעה את כוחו
אבל הוא לא בא
ולא שלח אות
ולא הראה סימן
ולא אסף אותה אליו
והיא תמיד היתה כל כך טובה.
תמיד שלובת ידיים בחן
ופתחה רק וכמה שצריך.
ונכנעה בענווה ורק אהבה.
וכנשבר הכל ונשר לו
היא היתה עצובה
ועדיין כנועה ועדיין
בשקט אותו מחפשת.
אבל הוא לא היה
ולא שלח סימן
והשמש נעלמה מאחורי ענן
ופתאום היה לה
סוף סוף
אור.
היא יושבה על החוף
מחכה לסימן
ממתינה לו שיבוא
שיגיד שהוא קיים
שיאמר שהוא ישנו
שהוא היה כאן תמיד
ויש לה משען
והיה לה כתף
והיא רק לא הבינה
לא ראתה אל נכון
לא הבינה אותו
לא ידעה את כוחו
אבל הוא לא בא
ולא שלח אות
ולא הראה סימן
ולא אסף אותה אליו
והיא תמיד היתה כל כך טובה.
תמיד שלובת ידיים בחן
ופתחה רק וכמה שצריך.
ונכנעה בענווה ורק אהבה.
וכנשבר הכל ונשר לו
היא היתה עצובה
ועדיין כנועה ועדיין
בשקט אותו מחפשת.
אבל הוא לא היה
ולא שלח סימן
והשמש נעלמה מאחורי ענן
ופתאום היה לה
סוף סוף
אור.
