שיר לנעמה המתוקה.

[רקדנית הרוח...]

שיר לנעמה המתוקה.

האחיינית היקרה שלי, בת שנה ושלושה ימים נאלצת לסבול את שמרטפיותי היום (מסכנונת). אז אני, כמו כל דודה טובה, נותנת לה לזחול ברצפה, ונכנסת לאינטרנט. קודם צעקתי עליה. צעקה חלשה, בשקט, יותר לחישה בעצם (שלא יתקשרו לי למועצה לשלום הילד..) היא בוכה, שברה את לבי הקטנה הזאת אז הבטחתי לה שאכתוב לה שיר בפורום. נשבעת לכם- שתקה.אולי באמת הבינה, לכו תדעו... (יש אינטרנט בתינוקית?!) עכשיו היא אומרת שאני מדברת הרבה ו"מה עם השיר שלי???" (בחיי, אני שומעת את זה !) אז הנה השיר: נעמה היפה אולי תישני לטיפה טיפה..? דודה באה לנוח ולא לקלף לך תפוח אני אוהבת אותך מאוד ערה אך בעיקר במצב תנומה (לא חרוז, אז מה? היא לא מבינה, עוד קטנה.) נו, היא בוכה שוב. אולי רוצה לאכול לך תדע מה ילדים רוצים!!! למה הם לא מדברים כבר בגיל שבועיים?????????????

 

[רקדנית הרוח...]

הקראתי לה את השיר..

והיא לא מפריעה. מסתכלת אליי בעיניים השחורות והענקיות שלה מבט כזה חכם ומבין, שרק לילדים יש ונשבעת לכם שאני שומעת אותה אומרת: גיברת, את צריכה אישפוז ויפה שעה אחת קודם... לא עושים כבוד לדודים כבר בושה.

 

[פנינת-החן]

חחחחח איזה שיר חמוד לילדה הקטנה

והנה תאמרי לה שאני מקדישה לה את השיר הבא: בוא אלי פרפר נחמד של פניה ברנשטיין בוא אלי פרפר נחמד שב אצלי על כף היד שב תנוח אל תירא ותעוף בחזרה. ----------------------- ועוד משהו מקדישה לנעמה של מרים ילן שטקליס ירח,ירח,ספר לי ספור ספר לי ספור שמח! ואל-נא תגיד,זה אסור וזה אסור- ואל-נא תגיד עתה אין לי פנאי ואל-נא תיגד,סיפרתי לך די- ספר לי סיפור ירח. כי אמא איננה ואבא הלך וריק הבית,ריק כל כך- כל כך לא שלנו הבית. הלכתי לשבת מעט במטבח ואינני יודעת כיצד מלפפון גדול שם אכלתי מאותם הכבושים השמורים בתוך כד- אני לא לקחתי!הוא קפץ אל היד_ ואכלתי. ואחר כך נשברה כוסית של יין- כל כך נבהלתי! ואולי היו שם שתים? אינני יודעת- מהר,מהר,על בהונות רגלי ברחתי- ודי. אחר-כך קראתי בספר מלים רבות אחר כך השכבתי לישון את כל הבובות אחר-כך הייתי בת מלך, וטעיתי בדרך, באי הקסמים ביער אימים... טיפסתי מהר על העץ הגבוה, כי למטה ארבו זאבים- רעבים! פצו את הלוע! ואני יושבת למעלה בשקט, וצוחקת! ולא כלום. כי מילה אחת אני יודעת- המילה ההיא של הטבעת- הטבעת שנתנו לי שלושת הגמדים- הידידים- לחשתי- ומיד בא הירח עם שני כוכבים ומיד גרשו את כל הזאבים, ועוד מילה אחת אמרתי, ועד שלוש ספרתי- ולפני מרכבה! והמרכבה כולה זכוכית צלולה, ובמרכבה הושיבוני והביתה הביאוני! והבית ריק, אין איש בא, אין איש צוחק אין איש גואר בי! אין איש אומר לי: זה אסור וזה אסור... ירח,ירח,ספר לי ספור! ועל מה לספר אם לא תדע ספר לי סיפור על ילדה בודדה. --------------------------------

 

[יודע ש...]

אח אחחחח חזרת אלינו רוח?

זוכר את עוגות השוקולד שלך... תגידי אולי תשארי ליותר? ואולי תכתבי משם יותר ובכלל נחמד לראותך כאן