שיר ליום השואה

יהודי היא מלה מרתיעה

שמזעזעת את טווח השמיעה

לשקט הנפשי לפעמים מפריעה

יצור חלש נחבא בכלים

כעכבר קטן שמחפש מצילים

כל החברה עליו מפילים

סיפורים אדירים, איומים ומבורזלים

את ההיסטוריה שלו מכילים

העולם שונא יהודים בקריאה

בלי כל תרוץ שנראה

בזעם מתגבר כבעירה נוראה

עד חשמל בתודעה בשואה

ומפחיד לחשוב שנפשי הברואה

כאדם תמים ומלא פליאה

שחי עכשיו במדינה נאה

לו נולדה לפני מאה

הייתה סובלת מאותה שנאה
 
רגשות של לב הבעת, ואכן בזהותו של היהודי קיימת גם זוית כזו, אמנם רגש נקודתי לא ראוי לתאר מושג, והמילה "יהודי" היא ה-מושג, היסטוריה של התקיימות מעל הטבע בהשגחה פרטית מספרת שמקומו של היהודי בעולם הוא הסיפור הגדול, הרי השגחה פרטית כזו מהקב"ה אומרת שאנחנו פה בעצם, בעוד שכל דבר אחר- מתבטל ונשכח,- אין עולם בלי יהודים, ולא בגלל הפרצוף היפה שלנו, אלא בגלל המהות שלנו התפקיד שלנו, ההיספחות שלנו לקב"ה, - אין מה להאריך במקום בו המציאות מדברת דיו, באתי רק לומר שיהודי זה דבר שלא נגמר.
 
אין ספק, אבל את זה אפשר להביע בשירים אחרים. השיר הזה נועד להביע את ההבנה האנטישימית נגד היהודים. אני מאוד אוהב את היהדות, את התורה, את העברית ואת ארץ ישראל. אנחנו עם החוכמה. בזכות הקשר לקב"ה התגברנו על כל הצרות והקמנו לנו מדינה. חבל שהיהודים בגולה חיכו כמה מאות שנים למשיח שיגאל אותם במקום לעלות קודם, זה לא היה חכם מצדם לדעתי.
 
למעלה