שיר לחג

שיר לחג

תקופות השנה
מאת דליה רביקוביץ

א
הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים,
וְרֵיחוֹת בְּשָׂמִים נְפוֹגִים,
וְחוֹלְפִים מוֹעֲדִים וְחַגִּים.
אוֹבֵד הָאִילָן בַּקָּרָה אֶת עָלָיו,
וְעָנָן מְצַמֵּחַ שְׂעָרוֹ וְתַלְתַּלָּיו
וְהַזֹּהַר שֶׁהוּצַק בּוֹ נֶחְבָּא בְּשׁוּלָיו.
זוֹחֲלִים וְעוֹלִים מִן הָאָרֶץ מַחֲשַׁכִּים,
וְהוֹפְכִים הַנְּהָרוֹת עַזִּים וַעֲמֻקִּים
וּשְׁמוֹנַת הַנֵּרוֹת בַּמְּנוֹרָה נִדְלָקִים.
וְהָאוֹר לֹא נִמְצָא אֶלָּא טִפָּה מַזְהִירָה
וְאֵין חֹם עוֹד בָּאָרֶץ זוּלָתִי בַּבְּעֵרָה
וְאֵין זֹהַר מִתְאַבֵּךְ זוּלַת בַּמְּנוֹרָה.
וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים
וְרֵיחוֹת בְּשָׂמִים נְפוֹגִים
וְחוֹלְפִים מוֹעֲדִים וְחַגִּים.
וְהַתְּכֵלֶת הַשְּׁקֵטָה צַחָה מֵחָלָב
וְהָאוֹר מִתְעַנֵּג עַל מַעֲלָלָיו
וְהַכֶּסֶף הַקַּר נֶהְפָּךְ לְזָהָב.
וְאַדְמַת הַגִּבְעָה כִּנְחֹשֶת אֲדֻמָּה
וְעַנְפֵי הָאִילָן אֲדֻמִּים בַּחַמָּה
וּבְרֹב תַּאֲוָה שׁוֹאֲפִים אֶת חֻמָּהּ.
וּקְנֵי-סוּף בָּרוּחַ נָעִים וְשׁוֹרְקִים
וַעֲלֵי הָעֵצִים עֲגֻלִּים וִירֻקִּים
וּמֵי נְהָרוֹת מַרְעִידִים וּמְפַכִּים.
קַיִץ וָחֹרֶף, אָבִיב וּסְתָו
מֵי נְהָרוֹת וְהַיָּם הָרָחָב
וְהָרִים וִיעָרוֹת וְשִׂיחִים וּפְרָחִים,
וְגוּפֵי עֲשָׂבִים יְרֻקִּים וְלַחִים,
וְהָאוֹר הַנּוֹדֵד כְּנָסִיךְ מְאֹהָב,
וְצִנַּת הַכֶּסֶף וְחֹם הַזָּהָב.
סוֹבְבִים וְהוֹלְכִים בְּגַלְגַּל הַשָּׁנָה,
שָׁטִים וְעוֹבְרִים בִּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה
וְאַתָּה עִמָּהֶם בִּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה.

תקופות השנה
מאת דליה רביקוביץ

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים,
וְרֵיחוֹת בְּשָׂמִים נְפוֹגִים,
וְחוֹלְפִים מוֹעֲדִים וְחַגִּים.

אוֹבֵד הָאִילָן בַּקָּרָה אֶת עָלָיו,
וְעָנָן מְצַמֵּחַ שְׂעָרוֹ וְתַלְתַּלָּיו
וְהַזֹּהַר שֶׁהוּצַק בּוֹ נֶחְבָּא בְּשׁוּלָיו.

זוֹחֲלִים וְעוֹלִים מִן הָאָרֶץ מַחֲשַׁכִּים,
וְהוֹפְכִים הַנְּהָרוֹת עַזִּים וַעֲמֻקִּים
וּשְׁמוֹנַת הַנֵּרוֹת בַּמְּנוֹרָה נִדְלָקִים.

וְהָאוֹר לֹא נִמְצָא אֶלָּא טִפָּה מַזְהִירָה
וְאֵין חֹם עוֹד בָּאָרֶץ זוּלָתִי בַּבְּעֵרָה
וְאֵין זֹהַר מִתְאַבֵּךְ זוּלַת בַּמְּנוֹרָה.

וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים
וְרֵיחוֹת בְּשָׂמִים נְפוֹגִים
וְחוֹלְפִים מוֹעֲדִים וְחַגִּים.

וְהַתְּכֵלֶת הַשְּׁקֵטָה צַחָה מֵחָלָב
וְהָאוֹר מִתְעַנֵּג עַל מַעֲלָלָיו
וְהַכֶּסֶף הַקַּר נֶהְפָּךְ לְזָהָב.

וְאַדְמַת הַגִּבְעָה כִּנְחֹשֶת אֲדֻמָּה
וְעַנְפֵי הָאִילָן אֲדֻמִּים בַּחַמָּה
וּבְרֹב תַּאֲוָה שׁוֹאֲפִים אֶת חֻמָּהּ.

וּקְנֵי-סוּף בָּרוּחַ נָעִים וְשׁוֹרְקִים
וַעֲלֵי הָעֵצִים עֲגֻלִּים וִירֻקִּים
וּמֵי נְהָרוֹת מַרְעִידִים וּמְפַכִּים.

קַיִץ וָחֹרֶף, אָבִיב וּסְתָו
מֵי נְהָרוֹת וְהַיָּם הָרָחָב
וְהָרִים ו&#1
 

snoopytush

New member
פרי היקר שברתי את הראש 5 דקות שלמות

בניסיון להבין מה זה חריגים. לפי השיר זה נשמע כמו צמח אבל אין מילה
כזאת עם פירוש כזה בעברית. בסוף במר יאושי גיגלתי את זה ומצאתי את
הסיבה:
""הרוח נושבת בחריגים" - אתם יודעים שדליה רביקוביץ כתבה 'בחרכים', אבל בגלל טעות דפוס חוה אלברשטיין שרה "בחריגים". ככה שיר לובש חיים."

והכל בגלל טעות דפוס!
 
באמת נכון, יקרה אחת


תודה על החקירה שלך
שבסופה עלית על הטעות!
גמני תהיתי על המילה אך יחסתי את סיבתה
לרצונה של המשוררת לחרוז חרוז מושלם ומתנגן
עם שתי השורות הבאות של הבית,
בפרט שהוא הבית הראשון של השיר:

הָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת בַּחֲרִיגִים,
וְרֵיחוֹת בְּשָׂמִים נְפוֹגִים,
וְחוֹלְפִים מוֹעֲדִים וְחַגִּים.

אך עכשיו לאור דבריך, במחשבה שניה,
נראה לי אכן, שאין זה הגיוני שאמנית לשון
ואמנית של משמעויות
ואמנית שחודרת לשורשי האמת
כמו דליה רביקוביץ - תקריב את המשמעות למען החריזה!
אז שוב כל הכבוד לך, שירה יקרה,
שלא שקטת עד שמצאת!
באהבה,
פרי מגדים
 
למעלה