לא קנית מילים בשווקים ואש זרה לא ניצתה בך, כי את נפשך השוקקת היגדת לי בהיותך כופתת את שוועתי העורגת אל מטמוני גופך. ואני ביצרים התערפלתי בהיותי קרב אל עזותך החושקת. מכל עץ הגן אכלנו ולא שקטנו עד כי טועמים היינו מעץ הדעת טוב ורע.
משדות אהבתי קטפתי פירות תאווה את יופי מתארך הענקת לי אתה. שמלה אחת לגופי, לא אחליפה זו אני מביטה לוחשת חושקת וטועמת מילים נושמות מבין משעולי הטוב והרע. תודה
בהיותך מתרפקת על חלומות, מילים שבך בונות לי קִן של אהבה ומתירות מעלי אזיקי אילמות. ובהיותי חושק כל טפח מטפחייך, אני מרכין את ראשי בין שדייך ומצפה את גופך בגופי. הולם לבבנו מכה ואיננו מותיר דממות.
