שיר כאב
שוכבת במיטה. השעה מאוחרת.
אני מותשת, משוועת לשינה, אך השינה חומקת ממני.
אני מתהפכת.
ואז נשכבת על הצד.
ושוב על הבטן, זורקת רגלי לצדדים,
משקעת פני בכרית.
עיני עצומות.
מנסה להרדם, זה לא קורה.
והראש, הראש מתפוצץ.
כשקמתי בבוקר כבר הרגשתי את הכאב הזה, בקרביים.
זה כאב עמום, קהה, אבל כאב.
כאב לי היכן שנכנסת לי אל מתחת לעור. היכן שהרעדת אותי.
במקום ההוא שחשבתי שהוא מוגן. בטוח.
בדיוק שם עכשיו כואב.
זה לא כאב של מכה, או של מחלה.
זה כאב של תשוקה.
לא יכולה להכיל את התשוקה הזו אליך, שמכלה אותי מבפנים.
והגוף.
הגוף חסר מנוחה, דואב, עורג.
כמהה.
משתוקק עד שיגעון.
אני משתוקקת לחוש שוב את מגע ידיך.
ידך שלפתו אותי, ליטפו אותי, לשו אותי כאילו הייתי גוש חימר.
ידיך שריתקו אותי למקומי, שלחצו על צווארי כשהייתי שרועה על גבי ואתה שיקעת עצמך בתוכי, במלא עוצמתך חדרת אותי, ואני נהמתי כחיה פצועה.
אני נזכרת והאגן שלי מתרומם באוויר. לחינם. כי אתה לא כאן כדי לאחוז בפלחי ישבני ולפשק אותם באצבעותיך הארוכות.
אני רטובה.
אני כועסת.
אני רוצה אותך.
אני רוצה!
אני יכולה לצרוח מרוב רעב.
מרוב תסכול.
אני רוצה אותך עכשיו, רק תבא.
אל תדבר אלי, אל תכין לי קפה.
רק בא אלי, עכשיו, אני על ארבע.
אני צריכה אותך.
רק תבא.
שוכבת במיטה. השעה מאוחרת.
אני מותשת, משוועת לשינה, אך השינה חומקת ממני.
אני מתהפכת.
ואז נשכבת על הצד.
ושוב על הבטן, זורקת רגלי לצדדים,
משקעת פני בכרית.
עיני עצומות.
מנסה להרדם, זה לא קורה.
והראש, הראש מתפוצץ.
כשקמתי בבוקר כבר הרגשתי את הכאב הזה, בקרביים.
זה כאב עמום, קהה, אבל כאב.
כאב לי היכן שנכנסת לי אל מתחת לעור. היכן שהרעדת אותי.
במקום ההוא שחשבתי שהוא מוגן. בטוח.
בדיוק שם עכשיו כואב.
זה לא כאב של מכה, או של מחלה.
זה כאב של תשוקה.
לא יכולה להכיל את התשוקה הזו אליך, שמכלה אותי מבפנים.
והגוף.
הגוף חסר מנוחה, דואב, עורג.
כמהה.
משתוקק עד שיגעון.
אני משתוקקת לחוש שוב את מגע ידיך.
ידך שלפתו אותי, ליטפו אותי, לשו אותי כאילו הייתי גוש חימר.
ידיך שריתקו אותי למקומי, שלחצו על צווארי כשהייתי שרועה על גבי ואתה שיקעת עצמך בתוכי, במלא עוצמתך חדרת אותי, ואני נהמתי כחיה פצועה.
אני נזכרת והאגן שלי מתרומם באוויר. לחינם. כי אתה לא כאן כדי לאחוז בפלחי ישבני ולפשק אותם באצבעותיך הארוכות.
אני רטובה.
אני כועסת.
אני רוצה אותך.
אני רוצה!
אני יכולה לצרוח מרוב רעב.
מרוב תסכול.
אני רוצה אותך עכשיו, רק תבא.
אל תדבר אלי, אל תכין לי קפה.
רק בא אלי, עכשיו, אני על ארבע.
אני צריכה אותך.
רק תבא.