אם יורשה לי להתערב...
פיייי, דיון שלם עלי, ואני בכלל עבדתי. אז את הפרטים היבשים כבר קיבלתם. BMF, על הצבע ומספר הדלתות לא היתה לי שליטה, את האוטו ירשתי מאמא שלי, שאצלה 4-5 דלתות זה חובה, אחרת לא נוח להכניס קניות (גוועלד
). הצבע הכסוף הוא אסטטי, סולידי, ונוח לטיפול (לא רואים את הלכלוך
), מה לעשות, שיקולים של הורים. מענין ויכוח כח המנוע, כמו שדרור ניסה להסביר, לא חסר
למנוע כח בשביל להפיק ממנו נהיגה נכונה ומהנה, לצאת כמו שצריך מסיבוב, או להאיץ חזק ב-3 כדי להתחמק מאיזה קרציה שמאלנית. הביטוי היחידי לעובדה שלא מדובר במנוע מאוד חזק ביחס למכונית ספורטיבית, הוא שזה לא רכב לפתיחות. דבר שלי לא מפריע בכלל. בעניין השיפורים. יש לי וידוי קטן (תתכוננו): אני לא אוהבת מכוניות
ואחרי שנרגעתם, אני כן אוהבת נהיגה. ההבחנה בין הדברים היא מה שמביאה אותי להתעלם מכל פן השיפורים. לי לא משנה אם מכונית היא חזקה, או גוזרת. אני לא משננת הספקי מנוע ונתוני האצות. אותי מעניין אם אני נוהגת ברכב מסויים ונהנת או לא. חד וחלק. יצא לי לנהוג על מכוניות חזקות ויוקרתיות ללא שניה אחת של הנאה, לעומת זאת, אם תשים אותי ב-XSI שלי אחרי נהיגה אגרסיבית תראה חיוך דבילי מרוח על הפרצוף. לכן מה שחשוב לי זה להגיע בהילוך רביעי לסיבוב, לבלום, להוריד עם גז ביניים לשני, לסובב חצי הגה במכה, לחזור לגז, לפתוח הגה ולצאת בשאגה. אם האוטו מאפשר לי את זה, הכל בסדר. אם כבר שיפורים, אז להתחיל בבלמים, מתלים, רתמות, ורק אחרי כן לעבור למנוע, אם בכלל. SI
שיר, שיהקה כל היום ולא הבינה למה