שיר חביב
לפני כמה זמן לימדה אותי אישה חשובה לוותר על כל החששות לוותר על הפחדים לוותר על כל הביקורות ועדיף גם על הכעסים לא לחיות בסרט שכזה בו אני יודעת את ההתחלה אמצע וסוף ולהתחיל לראות טוב אמיתי כְמשהו שהולך יד ביד איתי אבל אחרי הרבה שנים כאלו פתאום אחרי שנה של פרידה הגיע גל סוער אחד שלא עצר בשובֵר והתנפץ לגמרי עלי - אולי הרגשתי לו כסלע כשהרטיב אותי כולי מדמעות לכלוך וכמה אצות נדבקות ואז כל מה שרציתי זה רק לצעוק, לבכות, רק להתרגז לפעמים ולהיזכר שוב בכל אותם רגשות חבויים ואז כתבתי לכם קטעים: התבודדות גילוי ועל עוד כאבים והגל הזה עבר והייתי מלוחה-מתוקה-מלוכה ועכשיו אני שוב מבינה את מה שהבנתי כבר מזמן איך לאהוב אותי ככה או כך, לא משנה באיזה מצב ועכשיו אין גל רק גלים שקטים וגם אם הגל יחליט להתנפץ אצלול לתוכו במשקפיים של צלילה שקניתי אהנה מהדגים מהאצות ואגיד שלום לעוד גולשים שכמוני (במיוחד אם זה יהיה בתל אביב, עיר האורות) אבל מה שרציתי לומר שעכשיו, ככה סתם בשבוע האחרון אני שוב חוששת שוב מסרבת לראות את הטוב וזה לא משנה שבעל פה אני מכירה את 'הסוד' זה משהו קצת מתפנק קצת רוצה לנוח שמישהו אחר יעשה לי את העבודה וינקה לי איזה דמיון פרוע (לא באמת..
) אולי אני מפתחת תסמונת שלפני טיולים כמו שאף פעם לא היה לי כשהייתי ילדה אבל אני מה זה רוצה כבר לצאת אחרת כשארים את המזוודה נו, נקווה לטוב. להתראות אהוביי ותודה תמיד על ההקשבה.
לפני כמה זמן לימדה אותי אישה חשובה לוותר על כל החששות לוותר על הפחדים לוותר על כל הביקורות ועדיף גם על הכעסים לא לחיות בסרט שכזה בו אני יודעת את ההתחלה אמצע וסוף ולהתחיל לראות טוב אמיתי כְמשהו שהולך יד ביד איתי אבל אחרי הרבה שנים כאלו פתאום אחרי שנה של פרידה הגיע גל סוער אחד שלא עצר בשובֵר והתנפץ לגמרי עלי - אולי הרגשתי לו כסלע כשהרטיב אותי כולי מדמעות לכלוך וכמה אצות נדבקות ואז כל מה שרציתי זה רק לצעוק, לבכות, רק להתרגז לפעמים ולהיזכר שוב בכל אותם רגשות חבויים ואז כתבתי לכם קטעים: התבודדות גילוי ועל עוד כאבים והגל הזה עבר והייתי מלוחה-מתוקה-מלוכה ועכשיו אני שוב מבינה את מה שהבנתי כבר מזמן איך לאהוב אותי ככה או כך, לא משנה באיזה מצב ועכשיו אין גל רק גלים שקטים וגם אם הגל יחליט להתנפץ אצלול לתוכו במשקפיים של צלילה שקניתי אהנה מהדגים מהאצות ואגיד שלום לעוד גולשים שכמוני (במיוחד אם זה יהיה בתל אביב, עיר האורות) אבל מה שרציתי לומר שעכשיו, ככה סתם בשבוע האחרון אני שוב חוששת שוב מסרבת לראות את הטוב וזה לא משנה שבעל פה אני מכירה את 'הסוד' זה משהו קצת מתפנק קצת רוצה לנוח שמישהו אחר יעשה לי את העבודה וינקה לי איזה דמיון פרוע (לא באמת..
