שיר זה החיים?!

שיר זה החיים?!

זה החיים?!
גם לי פעם...
השמש הזכירה אור
המחר הזכיר התחלה
המים הזכירו חיות, התחדשות
הדשא הזכיר לי פריחה
ראיתי ביקום אנשים
זה התחבר לי לאהבה, הכלה
ראיתי מחוות מרגשות
חשבתי שטוב בעולם
ואז גדלתי...
גדלתי באמת, במקום הכי פנימי
הרגשתי, התחברתי ונשאבתי לאני
פתאום הבנתי כמה השקר פה שולט
כמה הצביעות מנהלת את כולם
קלטתי ששמש שוקעת אומרת שעוד יום תם
אולי מחר יתחיל חדש?- סביר להניח שלא
אלא זה פשוט עוד יום שנגרר ולא יודע לעמוד על שלו
מן רכבת מתמשכת למקום שלא מוגדר
לא ברור מי בקרונות, לא ברור מי הקטר...
מה יהיה?
האם יהיה טוב?
יש באמת מישהוא שמסוגל לענות?
יש אדם בכל העולם שמסוגל להרגיש ת'אחר
לא לשפוט מהעיניים שלו איך זה להיות שם...
אלא להבין איך זה בשביל ההוא להיות שם...
אין!
אז בשביל מה אנחנו רוצים שימשיכו להיות לידינו אנשים?
מה הטעם בחברות, באהבה?
אם הכל זהו שקר אחד גדול?!
האם יש מישהוא אחד בחיים שאני וגם כל אחד ממנו יכול להגיד שנהיה חשובים לו בכל מצב
לא משנה מה?...
מה יהיה, מה נעשה וכנה נשתנה
יש לכם מישהוא כזה?- סביר להניח שלא, כמו לכולנו...
אז בשביל מה? בשביל מה הכל?
אם כל החיים נסגור את עצמנו בתוך קופסא ונדחיק את האני הפנימי שלנו כדי שנמשיך להיות המי שכולם מכירים אותנו...
אבל הם לא מכירים- זה הכל זיוף
כי המי שאתם כולל גם את כל החלומות שאינם ברי השגה בגלל כל המי ומי שסובבים אתכם...
הייתם יש דרך לשנות את זה? הלוואי
אני עדיין מחפשת
רק רוצה לעורר מחשבה...
 
למעלה