שיר השירים

שיר השירים

השבת שבת חול המועד פסח נוהגים לקרוא את שיר השירים. לא יכולתי שלא להתמוגג על הפסוקים הנהדרים ולהביא לכם מקצתם. "א הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה--עֵינַיִךְ יוֹנִים, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ; שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים, שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד. ב שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת, שֶׁעָלוּ מִן-הָרַחְצָה: שֶׁכֻּלָּם, מַתְאִימוֹת, וְשַׁכֻּלָה, אֵין בָּהֶם. ג כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה; כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ. ד כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ, בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת; אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו, כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבֹּרִים. ה שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תְּאוֹמֵי צְבִיָּה, הָרוֹעִים, בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ו עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, וְנָסוּ הַצְּלָלִים--אֵלֶךְ לִי אֶל-הַר הַמּוֹר, וְאֶל-גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה. ז כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, וּמוּם אֵין בָּךְ. {ס}" חג שמח לכולם.
 
ולשולמית....

"א שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה-בָּךְ; מַה-תֶּחֱזוּ, בַּשּׁוּלַמִּית, כִּמְחֹלַת, הַמַּחֲנָיִם. ב מַה-יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים, בַּת-נָדִיב; חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ--כְּמוֹ חֲלָאִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. ג שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים. ד שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים, תָּאֳמֵי צְבִיָּה. ה צַוָּארֵךְ, כְּמִגְדַּל הַשֵּׁן; עֵינַיִךְ בְּרֵכוֹת בְּחֶשְׁבּוֹן, עַל-שַׁעַר בַּת-רַבִּים--אַפֵּךְ כְּמִגְדַּל הַלְּבָנוֹן, צוֹפֶה פְּנֵי דַמָּשֶׂק. ו רֹאשֵׁךְ עָלַיִךְ כַּכַּרְמֶל, וְדַלַּת רֹאשֵׁךְ כָּאַרְגָּמָן: מֶלֶךְ, אָסוּר בָּרְהָטִים. ז מַה-יָּפִית, וּמַה-נָּעַמְתְּ--אַהֲבָה, בַּתַּעֲנוּגִים. ח זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת. ט אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר, אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו; וְיִהְיוּ-נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן, וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים. י וְחִכֵּךְ, כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים; דּוֹבֵב, שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. יא אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ. {ס}"
 
מ ק ס י ם ../images/Emo9.gif

..ותודה לעגיל שתלה כאן את ההודעה היפה הזאת לשם שינוי
 
../images/Emo35.gif אוח אוח היו זמנים,,,

"בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים,,," שואלת - מגדלת ממגורה, לא סתם ערימת חיטים
 

מציץ

New member
ולשלומית

"ואחריה לקח, את-מעכה בת-אבשלום; ותלד לו, את-אבייה ואת-עתיי, ואת-זיזא, ואת-שלומית. כא ויאהב רחבעם את-מעכה בת-אבשלום, מכל-נשיו ופילגשיו--כי נשים שמונה-עשרה נשא, ופילגשים שישים; ויולד, עשרים ושמונה בנים--ושישים בנות." מסתבר שגם באמא של שלומית היה משהו מיוחד: הראשונה בין 78 נשים...
 
../images/Emo6.gif

ויש עוד שלומית אחת בהיסטוריה... שלומציון אלכסנדרה המלכה - מתוך ויקיפדיה: שלומציון הייתה מלכת יהודה בשנים 67 - 76 לפני הספירה. בתחילה היא נישאה לאריסטובולוס הראשון ולאחר מותו נישאה לאחיו - אלכסנדר ינאי. לאחר מותו של ינאי התמנתה למלכה. שלומציון שיתפה בשלטון את הפרושים, ובכך עוררה את זעמם של הצדוקים. בתקופת מלכותה שמרה שלומציון על גבולות הממלכה היהודית. היא נלחמה פעם אחת בדמשק, אך מעבר לכך הקפידה לקיים יחסי שלום עם הממלכות השכנות. אחרי מותה פרץ ויכוח בין שני בניה, הורקנוס ואריסטובולוס. הורקנוס הבכור מונה על ידיה להיות כהן גדול ונועד לרשת גם את כס המלוכה. אריסטובולוס התמרד נגד ההחלטה וסירב לקבלה. המאבק בין האחים הוביל לסופה של ממלכת יהודה העצמאית ולכיבושה ע"י רומא. אחיה היה התנא שמעון בן שטח. מעניין..
 

דוטקצי

New member
מהנה ביותר,,,אין כמו פסוקי התנ"ך

סליחה, אפשר קצת הסבר לפסוקים הקסומים הללו,, חג שמח
 
מחשבה יפה אטיוד.. ../images/Emo13.gif לוגיות במיטבה

אבל יש לי שאלה: כשאתה רואה יצירת אומנות - נניח ציור - האם אתה מבין תמיד למה התכוונן הצייר? ואם לא, האם אתה מסוגל להנות מיופיה?
 
יצירת אומנות

איננה מילים שלהן כוונה ברורה של הכותב אותן. ביצירת אומנות יש במכוון עמימות וניתן לייחס לה פרשנויות שונות, שמהם נשאבת ההנאה. אני אמנם לא אטיוד אבל גם אותי זה הצחיק ולכן השבתי (ולא במקומו).
 
נעם יקר,

גם כתיבה ספרותית עשוייה להיות יצירת אומנות. גם כתיבה ספרותית עשוייה להיות בלי כוונה ברורה של הכותב את המילים, ממש כמו ציור. אומן יכול לצייר במילים תחושות. אתה יכול להתרשם מצירוף המילים הייחודי ולאהוב את ההרגשה שזה עושה לך גם בלי להבין בדיוק את כוונת המשורר..
מודה שגם לי חלפה ברגע הראשון המחשבה הלוגית הזו, וזה אכן היה מצחיק כזה, נכון, אבל אבל רגע אחרי הבנתי שזה שטחי לחשוב ככה. והסברתי לך לעיל למה. שימוש בלוגיקה הזו כאן.. אינו אלה.. מגוחך.
 

אטיוד5

Active member
את יודעת מה מגוחך?

שכל פעם כשאת באה לדקור מישהו את משתמשת בתואר יקירי, יקר, יקירתי וכו'.
 
אתה יודע מה אפילו יותר מעניין?

שאתה מייחס לדבריי את אלמנט הדקירה, בעוד שדקירה לא הייתה לי בראש בכלל, רק הרצון להסביר נטו.
 

אטיוד5

Active member
כשאני דוקר ...

אני לא בא עם פוצי מוצי מקדים. אלא אם כן אני רוצה גם לדקור וגם לסובב את הסכין. זה מאוד נדיר אצלי. אין בי את הרוע הבסיסי הזה. אצלך זה דבר שבשגרה. מתבטא גם בצהלוליים (אלו -
). אולי אצלך זה רק ענין של סגנון, לא של רוע, אני לא מתימר לקבוע.
 
../images/Emo13.gif אז זהו אטיוד,

שאתה עושה עליי השלכה מעצמך. ואילו אני.. בכלל לא רוצה לדקור! מבחינתי זו הייתה כולה הבעת דעה מנומקת בדיון ותו לא! ואני משתמשת הרבה בביטוי יקר/יקירי. בעיקר כביטוי של חיבה. ו.. לא כדאי שתעשה סטטיסטיקה לפני שאתה בא בקביעות ש... עלולות לעשות לך לא נעים?
 

אטיוד5

Active member
חיפשתי ...

את המילים "יקירתי" ו"יקירי" בנושא בחיפוש מתקדם. לא השתמשתי בהם ולו פעם אחת בשלש השנים האחרונות. המילים האלו לא נמצאות בלכסיקון שלי. לעומת זאת את רשומה על עשרות כאלו שימושים, לפעמים כביטוי של חיבה ולפעמים לא (במיוחד כשהשתמשת ב"יקירי"). במקרים שלא, ביטוי של חיבה הוא פטרוני ומתנשא ומזלזל. כאשר את באה וקובעת שהטיעון הלוגי שלי "מגוחך" אז אני מרגיש נדקר, בין אם התכוונת או לא התכוונת לדקור. במיוחד לאור העובדה שכתבת את זה יומיים לאחר שכבר הסברתי שציפיתי מראש לתשובה שניתן גם להנות ממשהו מבלי להבינו עד תום (וגם זה עדיין הופך את הטענה הראשונית ל"מגוחכת"). [מגוחך היא מילה די נאלחת (בערך ברמה של יקירי)]
 
למעלה