שיר הקאניבאלים

אלי כ ה ן

New member
שיר הקאניבאלים

שיר הקניבאלים: הנה מגיע באבון, Anga nen chuanibolai, הכנס אותו לטאבון, ul takei an knanatigasai, פזר עליו קצת כמון, nal kuasilei dain pangianekai, עם שמן פלפל ואפון; muik omalao akia ka ligutai; רק הקפד במינון, chua kaerei maluisisai, גם נהג בריסון, tamik atelei noatimai, ובעת הטיגון, ka sonie kuasilai, הימנע מעישון; ataraei po gesai; הכל הגש-נא טחון, lan suangei batnikipai, חם בטרם צינון, moli naran ataenisai, איזה אוכל הגון, limak mania utipangai, אשר ראוי לציון; an moedibai; עוד בטעם נדון, tarni ne saei nuakirai, נאריך בעיון, nuakemem ne paiamelai, בפלפול ובליבון, ne akiata ka ne somiasai; בלימוד ובדיון; ne liniata ka ne kirai, [ אך נחזור לניגון, pan nualemei an saneatai], וכעת עם תיקון, ka mnama muik acheasai, אז - הגיע באבון, ki neno chuanibolai, והפעם - תמנון! ] [ka mnama aruaniagai לחן: חוחי בארושי מילים (בשפת סימסאנוי): אלי כהן. תרגום מתוך שפת סימסאנוי (כולל התאמת החרוזים לעברית): אלי כהן.
 

אלי כ ה ן

New member
פרשנות (עצמית) בידיונית:

הערה הסטורית: "שיר הקניבאלים" עדין מושר בכל ליל-ירח אצל שבט בארושי - החי ביערות שבדרום-מערב קניה - בעת ריקוד ה"נאקאגואה" (=מסיבת-ליל-ירח), לקול צלילי כלי-נשיפה עשויים "צ'אנא" (קני-סוכר), אל מול מדורת קוצים ולפידי-אש הנתלים בראשי ענפי עץ הבאובאב; במדורה עצמה נוהגים לצלות תפוחי אדמה עם פרי עץ הבאובאב - ותו לא (למי שציפה ליותר...), שכן שלטונות קניה אסרו-רשמית - מאז 1989 - את הקניבאליזם (סעיף 23 לחוק "תקנות הציד" 1989, תיקון 36 לחוקה); בעקבות תיקון חוקתי זה החליטו אנשי השבט לחבר את השיר "הנוסטאלגי" הנ"ל, כדי להתרפק בערגה על אותם ימים ישנים שבהם נהגה עדין הקניבאליות. בשיר המקורי, שחובר בראשית שנת 1990, הופיעו רמזי קניבאליזם כלפי בני-אדם ממש(!) אך בעקבות לחץ השלטונות שטענו ל"הסתה" - רוכך הנוסח, ואזכורם של בני-אדם הוחלף באזכור הבאבון, אשר עדין מהווה - יחד עם הגיבון - מאכל-תאוה בקניה, לא רק באזורים הפראיים והנידחים שבדרום-מערב המדינה אלא אף באזורים המתורבתים יותר, כולל במסעדות-יוקרה שבבירה נאירובי. מחבר המילים של הנוסח המתוקן, אלי כהן (תייר ואנתרופולוג ישראלי) נאות לבקשת המתווכים שבין זקני השבט לפקידי הממשל, ופיתח "עידון" לנוסח המקורי - לאחר שהמחבר המקורי, חוחי בארושי (בן השבט שהנו גם המלחין), הסיר את התנגדותו להחלפת "אדם" ב"באבון", ולאחר שגם כהן, אנין הטעם, הסיר את התנגדותו לאזכור חיות בשיר (את הצעת העידון הראשונה הציע בארושי, שהחליף את "אדם" בשם הפחות-מפורש: "כובשים לבנים", אך הממשלה השחורה של קניה - וכן כהן עצמו - התנגדו לכך נחרצות; את הצעת העידון השנייה הציע כהן, שהחליף "אדם" ב"פרפר", אך לא היה רוב בקרב אנשי השבט להצעה זו, למגנת ליבו של כהן; לאחר התיעצות נוספת שיזמו כהן ובארושי עם זקני השבט ופקידי ממשל - הוחלט להתפשר לבסוף על גיבון או באבון. כהן הכריע ל"טובת" הבאבון, וכך נפל הפור). השיר מושר בסולם רה-מינור, להוציא את הבית האחרון שמושר בדו-מז'ור. בית זה, אגב, אינו על דעתו של כהן: הוא חובר בהיחבא ע"י שכנו של בארושי, ומושר רק באותם לילות-ירח שבהם כהן אינו מופיע למסיבת-השבט.
 

keanu reeves

New member
שאלה

אתה מעונין בביקורת על זה? אני שואל כי כבר קרו מקרים בעבר שאנשים פירסמו שלא על מנת לקבל, או שהיתחכמו סתם. אז לפני שאטרח על ביקורת, אודה לך אם תשיב קודם לכן.
 

אלי כ ה ן

New member
ידידי קיאנו ריבס:

א. אני מעולם לא נתקלתי באדם אשר הפיץ יצירה ספרותית (מתוך כוונה שזו תהיה יצירה ספרותית) אך לא ציפה שיצירתו תהיה חשופה לביקורת. לדעתי, כל מי שיוצר יצירה ספרותית אמור לצפות לביקורת (שהיא תמיד ביקורת סוביקטיבית), ובלבד שהמבקר יצפה שגם ביקורתו צפויה לביקורת (סוביקטיבית). כללו של דבר: לטעמי, שום אדם אינו חסין מביקורת, בין אם הוא כותב היצירה המקורית, ובין אם הוא מבקר של יצירות ספרותיות: דין היוצר כדין המבקר. זו דעתי (אף שאני יודע כי יש החולקים עלי בנקודה זו). ב. לגבי שאלתך: אני מצפה שיצירתי תיחשף לביקורות. ג. אם הביקורת תהיה כנה ובונה (לאו דווקא חיובית אבל קונסטרוקטיבית) - אז אפילו אשמח לביקורת כזו, ובלבד שתיעשה בטעם טוב, מתוך תחושת ידידות כנה בין היוצר למבקר, ובמקרה שאכן אחוש שהביקורת היתה כנה ובונה (לאו דווקא חיובית אבל קונסטרוקטיבית) - אז גם הביקורת שאחזיר למבקר תהיה כנה ובונה. ד. מאחל לך לילה טוב, נעים, נפלא, נהדר, וקסום. ה. בכנות, ידידך, אלי כהן.
 

keanu reeves

New member
../images/Emo4.gif

1. שאלתי אותך מכיוון שהיו תקדימים בעבר בפורום. אנשים העלו "יצירות" והחלו להתווכח על כל ביקורת שקיבלו. 2. אינני חושב שמטרת הפורום היא "לבקר את המבקר". אפשר לשאול את המבקר שאלות בנוגע לביקורתו וכדומה. אך כל השאר, לדעתי האישית, לא כדאי. 3. אתה בסעיף ג "כאילו מזמין ביקורת לפי טעמך, כך עושה הרושם. משמע, אם הביקורת לא מוצאת חן לפי ראות עינייך, אז לא לתת מלכתחילה. ושוב אתה רוצה לבקר את הבמקר. לא מובן לי מדוע. בן אדם שמעלה סיפור\שיר\קטע לפורום מצפה לקבל חוות דעת כדיי להשתפר - ולא בשביל דברים אחרים. (ראה סעיף 2 למעלה). 4. יום טוב גם לך. 5. קיאנו .
 

אלי כ ה ן

New member
../images/Emo13.gif

כתבת: 1. שאלתי אותך מכיוון שהיו תקדימים בעבר בפורום. אנשים העלו "יצירות" והחלו להתווכח על כל ביקורת שקיבלו. 1. אם אכן אותם אנשים העלו "יצירות" (כלומר הם כינו את מה שהעלו כ"יצירות") אך ניסו להתווכח ולטעון שעצם העלאתה של ביקורת על "היצירה" שלהם אינה דבר לגיטימי, אז באמת אותם אנשים נהגו לדעתי בסיכלות גמורה. כתבת: 2. אינני חושב שמטרת הפורום היא "לבקר את המבקר". אפשר לשאול את המבקר שאלות בנוגע לביקורתו וכדומה. אך כל השאר, לדעתי האישית, לא כדאי. 2. נו טוב, בכך אתה מביע את עמדתך המנוגדת לעמדתי. כבר בהודעתי הקודמת רמזתי כי אני מודע לגמרי לעצם קיומה של עמדה המנוגדת לעמדתי. מובן שעמדתך לגיטימית - לא פחות מעמדתי. כתבת: 3. אתה בסעיף ג "כאילו מזמין ביקורת לפי טעמך, כך עושה הרושם. 3. אני משבח אותך על הקפדתך להתבטא באורח סוביקטיבי: "כאילו...כך עושה הרושם". אם אתה מעיד כי אתה מתרשם מדבריי הנ"ל שכאילו אני מזמין ביקורת לפי טעמי - אז חזקה עליך שאתה מעיד בכנות על התרשמותך. ולגופו של עניין: כפי שכבר הבהרתי בהודעתי הקודמת, ביקורת לפי טעמי - היא ביקורת "בונה, לאו דווקא חיובית - אבל קונסטרוקטיבית". במלים אחרות: ביקורת אשר תאפשר לי להשתפר (שזה היינו הך כמו ביקורת בונה/קונסטרוקטיבית). כתבת: משמע, אם הביקורת לא מוצאת חן לפי ראות עינייך, אז לא לתת מלכתחילה א. מעולם לא אמרתי - ולא רמזתי - ש"לא לתת מלכתחילה" ביקורת כזו שלא תמצא חן בעיני. ב. אין לי בעייה עם זה שתינתן ביקורת שלא תמצא חן בעיני (כלומר ביקורת שלא תאפשר לי להשתפר), אבל לא אקפוץ עליה כמו שהייתי קופץ על ביקורת קונסטרוקטיבית. כתבת: ושוב אתה רוצה לבקר את המבקר. לא מובן לי מדוע. נורא פשוט: עֶמְדָתִי הפילוסופית עתיקת היומין (אשר רבים חולקים עליה) היא שחייבת להתקיים סימטריה מוחלטת בין הכותב למבקר. חשוב לי מאד שכל מי שמבקר יצירות - יידע שביקורתו חשופה לביקורת - ממש כמו שהיצירה שבוקרה על ידו היתה חשופה לביקורת. מדוע זה חשוב לי שהמבקר יידע זאת? כדי שתהיה קונסטרוקטיבית! הרי ברגע שהמבקר ירגיש חופשי לכתוב מה שבא לו - ללא פיקוח מבחוץ - אז הוא לא יזהר באיכות של ביקורתו, שכן יאמר לעצמו: "מה איכפת לי לשרבט כאן? הרי ממילא אני כאן אדון-הכל העושה ככל העולה על רוחי ואין מי שיבקרני ביקורת-במורנג". אך אם המבקר יידע ששום אדם אינו חסין מביקורת - כולל המבקר בעצמו - אז יקפיד על איכות ביקורתו, שאכן תהיה כנה, ובעיקר: קונסטרוקטיבית. אני חוזר ואומר כי אני מודע לכך שעמדתי הנ"ל חריגה בנוף הסיפרותי, אך הבהרתי אותה רק בגלל ששאלת, ומובן שבכל עת אתה רשאי לחלוק עליה, שכן גם עמדתך לגיטימית לא פחות מעמדתי. כתבת: בן אדם שמעלה סיפור\שיר\קטע לפורום מצפה לקבל חוות דעת כדיי להשתפר בכך שנינו דומים זה לזה. כשאני מעלה יצירה לפורום אז מטרתי היא לקבל חוות דעת כדי להשתפר, כלומר חוות דעת בונה/קונסטרוקטיבית (כפי שהבהרתי בהודעתי הקודמת). כתבת: ולא בשביל דברים אחרים. (ראה סעיף 2 למעלה). אכן כך. כשאני מעלה יצירה לפורום - המטרה איננה לבקר את המבקר. בכך לא אמרתי שלא אבקר את המבקר, אבל בהחלט אין זו המטרה, שכן המטרה היא לקבל את ביקורת קונסטרוקטיבית (כלומר כזו שתאפשר לי להשתפר). כתבת: "4. יום טוב גם לך". 4. גם לך, יום נפלא. כתבת: 5. קיאנו.
5. אלי כהן.
 

keanu reeves

New member
ואתה באמת חושב שאתה יכול להיות

אובייקטיבי והוגן בקשר ליצירתך? תענה בכנות.
 

אלי כ ה ן

New member
איני יכול להיות אוביקטיבי אל יצירתי

הדיון אינני אודות היחס שלי כלפי יצירתי, אלא אודות דעתי הסוביקטיבית על מידת הקונסטרוקטיביוּת שישנה בביקורות המופנות כלפי יצירתי. אם ישנן שני מבקרים שביקרו את יצירתו של אדם, ושניהם קטלו את יצירתו קטילה טוטאלית, אז ליוצר ישנה אפשרות להעריך (באופן סוביקטיבי) שהקטילה הראשונה היתה עניינית וקונסטרוקטיבית, בעוד שהקטילה השנייה נבעה מתוך סתם עוינות מגמתית או מתוך חוסר ריכוז בעת קריאת היצירה וכדומה. כל זה ע"פ התרשמותו הסוביקטיבית. כנ"ל אם שתי הביקורות החמיאו ליצירתו - יש לו אפשרות לחוש (באורח סוביקטיבי) כי אחת משתי הביקורות המחמיאות היתה סתם התחנפות וכי השנייה היתה עניינית ובונה. כל זה נכון לגבי כל יוצר. לילה טוב קיאנו.
 

keanu reeves

New member
ועדיין, כל זה נובע מתוך קישורו של

הכותב אל יצירתו. כך שישנה כאן מידה של אי-אובייקטיביות.
 

keanu reeves

New member
אבל שוב, אינך יכול לבקר את המבקר

בקשר להבנתו את יצירתך. (ואינני מדבר על תגובות לא רלוונטיות בעליל). אם מגיב איקס חושב שיצירתך היא כך וכך - זאת האמת המוחלטת בשבילו. ואין לך שום בסיס לבוא ולטעון שהוא לא הבין את כתיבתך.
 

אלי כ ה ן

New member
כבר כתבתי לך שעמדתך לגיטימית

הביקורת שלי איננה כרוכה בטענה כי "לא הבין" את כתיבתי (כלשונך), אלא היא ביקורת על (למשל) חוסר הקונסטרוקטיביוּת אשר אני מוצא (מנקודת מבטי הסוביקטיבית) בביקורתו, ואני אפילו יכול להראות לו היכן אני מוצא (מנקודת מבטי הסוביקטיבית) את חוסר הקונסטרוקטיביוּת שבביקורתו.
 

keanu reeves

New member
כל ביקורת עניינית היא קונסטרוקטיבית

ואין מקום לטענות מסוג זה. למשל, תגובתו של איקס מעלה את חוסר ההגיון שבעלילתך. מה תאמר לו? אתה אידיוט שלא מבין יצירות אומנות מסוג זה? מבין את כוונתי?
 

אלי כ ה ן

New member
תיתכן בקורת ענינית לא קונסטרוקטיבית

אם ביקורתו של איקס מעלה את חוסר ההיגיון שבעלילתי - אז היא בודאי עניינית. אם יסכים שאעביר לו משוב - אז אוכל לספר לו כי ע"פ התרשמותי (הסוביקטיבית) ביקורתו היתה עניינית. כעת יתכנו שתי אפשרויות: אפשרות ראשונה היא כי אחרי שהוא העלה (עניינית) את חוסר ההיגיון שבעלילתי - אז בחנתי את טענותיו העיניניות וכך נוכחתי (סוביקטיבית) גם אני שאכן היה חוסר היגיון בעלילתי. במקרה שכזה - ביקורתו היתה (מבחינתי) קונסטרוקטיבית, כלומר היא לימדה אותי דבר אשר אותו לא ידעתי קודם, ובמקרה שכזה אוכל להעביר לו משוב (אם יסכים) ובו אספר לו כי ביקורתו העניינית נמצאה קונסטרוקטיבית (מנקודת מבטי הסוביקטיבית). אפשרות שניה היא כי אחרי שהוא העלה את חוסר ההיגיון שבעלילתי - אז בחנתי את טענותיו העניניות, והתברר לי (באופן סוביקטיבי) שעלילתי דווקא הגיונית לחלוטין. זה בעצם אומר שביקורתו העניינית הנ"ל לא היתה (מבחינתי) קונסטרוקטיבית, כלומר היא לא לימדה אותי דבר אשר אותו לא ידעתי קודם, ובמקרה שכזה אוכל להעביר לו משוב (אם יסכים) ובו אספר לו כי ביקורתו העניינית לא נמצאה קונסטרוקטיבית (מנקודת מבטי הסוביקטיבית). אם ירצה - אז גם אוכל לספר לו מדוע טענותיו התבררו לי (סוביקטיבית) כמופרכות. בכך לא אמרתי כי טעה, אלא אמרתי רק כי טענותיו לא אילפוני. הא ותו לא. סיכומו של דבר: גם הקונסטרוקטיביוּת היא תופעה סוביקטיבית (מנקודת מבטו של המבוקר).
 

keanu reeves

New member
אך פעם נוספת,

אם קורא אחד לא הבין (בהנחה שהוא אדם רגיל וממוצע, ואדרבה אם הוא אינטיליגנטי ובקיא) אז סביר להניח שמשהו לא עובר טוב בסיפור (ומן בסתם יהיו עוד שיחשבו כמוהו). אינך יכול לטעון מאום לגביי דרך הבנת הניקרא שלא מר איקס, וזאת מכיוון שאתה ככותב היצירה וודאי מבין היטב את כתיבתך ויצירתך.
 

אלי כ ה ן

New member
כעת אתה מדבר על מקרה שונה מהקודם

במקרה הראשון דיברת על כך שהקורא העלה את חוסר ההיגיון שבעלילתי. חוסר היגיון הוא עובדה לוגית-אוביקטיבית (כמו שהטענה כי "קניבליזם" נכתב בלי א היא טענה אוביקטיבית), ואז יתכן שמתוך הבנתי (הסוביקטיבית) אתרשם כי טענותיו בדבר חוסר-היגיון (אוביקטיבי) - אין להן בסיס (אוביקטיבי), וממילא התוצאה תהיה שביקורתו העניינית לא אילפה אותי מאומה: היא היתה ביקורת עניינית לא קונסטרוקטיבית. אם המבקר ירצה - אוכל לדווח לו על כך בביקורתי על ביקורתו. מאידך, במקרה הנוכחי אתה מדבר על מקרה אחר: על ביקורת אשר מַעֲלָה - לא פגם לוגי-אוביקטיבי בדבר חוסר היגיון בעלילה (כמו שאיות שגוי של מילה הוא פגם אוביקטיבי) - אלא פגם אשר מנע מהקורא להבין (סוביקטיבית) את העלילה. אכן במקרה כזה המסקנה תהיה שהעלילה שלי היתה פגומה ("משהו לא טוב עובר בסיפור" כלשונך), וממילא יוצא שביקורת עניינית שכזו היתה קונסטרוקטיבית. אם המבקר ירצה - אוכל לדווח לו על כך בביקורתי על ביקורתו. כללו של דבר: לא כל ביקורת עניינית היא קונסטרוקטיבית.
 
למעלה