שיר הלב / פתי הנסן.
לפני שנים רבות היה איש שנשא לאישה את נערת חלומותיו. באהבתם הם יצרו ילדה קטנה. היא הייתה ילדה קטנה חכמה ושמחה והאיש אהב אותה מאוד. כאשר הייתה קטנה, הוא היה מחזיק אותה, שר לה שיר ורוקד איתה בחדר. ואז הוא היה אומר לה, "אני אוהב אותך, ילדה שלי." כאשר הילדה גדלה, האיש היה מחבק אותה ואומר לה, "אני אוהב אותך, ילדתי." הילדה הקטנה הייתה אומרת, "אני לא ילדה קטנה." ואז האיש היה צוחק ואומר, "עבורי תמיד תהיי ילדתי הקטנה." הילדה הקטנה שכבר גדלה, עזבה את ביתה ויצאה אל העולם. כאשר למדה להכיר את עצמה יותר, למדה יותר על האיש. היא ראתה שהוא באמת היה חזק וכביר, ועתה הכירה בכוחותיו. אחד מהדברים החזקים שבו הייתה היכולת להביע את אהבתו למשפחתו. זה לא היה משנה היכן היא הייתה בעולם, האיש התקשר אליה ואמר, "אני אוהב אותך, ילדתי הקטנה." הגיע היום שבו קיבלה הילדה שהתבגרה שיחת טלפון. האיש החזק נפגע. הוא לקה בשבץ. הוא לא יכול לדבר הסבירו לבחורה. הן לא היו בטוחים שהוא מסוגל להבין את מה שמדברים אליו. הוא לא היה מסוגל לחייך, לצחוק, לדבר, לחבק, לרקוד או לומר לילדה הקטנה שהתבגרה עד כמה הוא אוהב אותה. היא ישבה לצידו של האיש החזק. כאשר נכנסה לחדר וראתה אותו, הוא היה קטן ונראה חלש. הוא הביט בה וניסה לדבר, אבל לא היה מסוגל. אבל הילדה הקטנה שהתבגרה עשתה את הדבר היחיד שיכלה לעשות. היא התיישבה על המיטה לצידו של האיש החזק. דמעות זלגו מעיני שניהם והיא חיבקה את כתפיו של אביה החולה. ראשה היה מונח על חזהו, והיא חשבה על דברים רבים. היא זכרה את הדברים הנפלאים שעברו יחד וזכרה כיצד חשה מוגנת ונאהבת בידי האיש החזק. היא התאבלה על אובדנה, על אבדן מילות האהבה. ואז שמעה מתוכו של האיש את קצב ליבו. הלב שבו חיו המילים ומוסיקה. הלב המשיך לדפוק כמו תמיד, אינו מודע לנזק שהתחולל בשאר הגוף. ובעודה מניחה את ראשה על ליבו, קרה נס. היא שמעה את אשר הייתה צריכה לשמוע. ליבו השמיע את המילים שפיו לא היה מסוגל לומר עוד... אני אוהב אותך אני אוהב אותך אני אוהב אותך ילדתי הקטנה ילדתי הקטנה ילדתי הקטנה והיא... היא חשה מנוחמת. .. שבוע מקסים...
לפני שנים רבות היה איש שנשא לאישה את נערת חלומותיו. באהבתם הם יצרו ילדה קטנה. היא הייתה ילדה קטנה חכמה ושמחה והאיש אהב אותה מאוד. כאשר הייתה קטנה, הוא היה מחזיק אותה, שר לה שיר ורוקד איתה בחדר. ואז הוא היה אומר לה, "אני אוהב אותך, ילדה שלי." כאשר הילדה גדלה, האיש היה מחבק אותה ואומר לה, "אני אוהב אותך, ילדתי." הילדה הקטנה הייתה אומרת, "אני לא ילדה קטנה." ואז האיש היה צוחק ואומר, "עבורי תמיד תהיי ילדתי הקטנה." הילדה הקטנה שכבר גדלה, עזבה את ביתה ויצאה אל העולם. כאשר למדה להכיר את עצמה יותר, למדה יותר על האיש. היא ראתה שהוא באמת היה חזק וכביר, ועתה הכירה בכוחותיו. אחד מהדברים החזקים שבו הייתה היכולת להביע את אהבתו למשפחתו. זה לא היה משנה היכן היא הייתה בעולם, האיש התקשר אליה ואמר, "אני אוהב אותך, ילדתי הקטנה." הגיע היום שבו קיבלה הילדה שהתבגרה שיחת טלפון. האיש החזק נפגע. הוא לקה בשבץ. הוא לא יכול לדבר הסבירו לבחורה. הן לא היו בטוחים שהוא מסוגל להבין את מה שמדברים אליו. הוא לא היה מסוגל לחייך, לצחוק, לדבר, לחבק, לרקוד או לומר לילדה הקטנה שהתבגרה עד כמה הוא אוהב אותה. היא ישבה לצידו של האיש החזק. כאשר נכנסה לחדר וראתה אותו, הוא היה קטן ונראה חלש. הוא הביט בה וניסה לדבר, אבל לא היה מסוגל. אבל הילדה הקטנה שהתבגרה עשתה את הדבר היחיד שיכלה לעשות. היא התיישבה על המיטה לצידו של האיש החזק. דמעות זלגו מעיני שניהם והיא חיבקה את כתפיו של אביה החולה. ראשה היה מונח על חזהו, והיא חשבה על דברים רבים. היא זכרה את הדברים הנפלאים שעברו יחד וזכרה כיצד חשה מוגנת ונאהבת בידי האיש החזק. היא התאבלה על אובדנה, על אבדן מילות האהבה. ואז שמעה מתוכו של האיש את קצב ליבו. הלב שבו חיו המילים ומוסיקה. הלב המשיך לדפוק כמו תמיד, אינו מודע לנזק שהתחולל בשאר הגוף. ובעודה מניחה את ראשה על ליבו, קרה נס. היא שמעה את אשר הייתה צריכה לשמוע. ליבו השמיע את המילים שפיו לא היה מסוגל לומר עוד... אני אוהב אותך אני אוהב אותך אני אוהב אותך ילדתי הקטנה ילדתי הקטנה ילדתי הקטנה והיא... היא חשה מנוחמת. .. שבוע מקסים...
